בוחן

כתיבת שאלות

אחרי שיש לנו טיוטה מוכנה של הבוחן (עדיין לא במוּדל), השלב הראשון ביצירת הבוחן הוא כתיבת השאלות. בשביל להתחיל לכתוב שאלות במוּדל עלינו להכיר אזור באתר הקורס שנקרא מאגר השאלות ומכיל את כל השאלות שנכתוב בקורס, לכל הבחנים. בתוך מאגר השאלות ניצור קטגוריה, שהיא מעין תיקייה, ובתוכה ניצור את השאלות. בסיום הכתיבה של כל שאלה נבדוק אותה, בשביל לוודא שהיא עובדת באופן תקין.

תהליך כתיבת השאלה מורכב מהשלבים הבאים:

יצירת קטגוריות

כל השאלות שאנו כותבים מופיעות באזור באתר שנקרא מאגר השאלות. בד"כ בכל קורס יש מספר תרגילים ובכל תרגיל מספר שאלות, מה שגורם לשאלות להצטבר לעשרות בודדות לפחות, ולפעמים אף למאות ויותר מכך. כדי לסדר את השאלות במאגר אנו משתמשים בקטגוריות שבאופן עקרוני זהות לחלוטין לתיקיות במחשב. כשם שיש לנו עץ תיקיות במחשב שבו אנו מסדרים את הקבצים, וכל קובץ יכול להיות רק בתיקיה אחת בזמן נתון (אלא אם יוצרים לו עותק), כך גם עם שאלות. אנו מסדרים את השאלות בתוך קטגוריות, והקטגוריות יכולות להסתעף לעץ היררכי שעוזר לנו לסדר את השאלות.

איך יוצרים קטגוריה?

  1. תחת בלוק ניהול הקורס, ניגשים למאגר השאלות ובתוכו למסך הקטגוריות.
  2. יופיע לפנינו עץ הקטגוריות של הקורס. נגלול מטה לתחתית המסך ונוסיף קטגוריה חדשה תחת הכותרת הוספת קטגוריה.
  3. נבחר קטגורית אב (מומלץ בשלב זה לבחור את ההקטגוריה העליונה ביותר: Top for, הגזע של כל עץ הקטגוריות בקורס).
  4. ניתן שם לקטגוריה החדשה שאנחנו יוצאים בתוך קטגורית האב - מומלץ מאד לתת שם אינפורמטיבי, שיעזור להבין מה הקטגוריה כוללת
  5. ניתן להוסיף גם תיאור שמסביר אילו שאלות עתידות להיכלל בקטגוריה הזו, לשימושם של אנשים אחרים בצוות ההוראה בקורס, וגם לשימושכם בפעם הבאה שתחזרו לקטגוריה (שעשויה להיות רק בעוד שנה...)
  6. לבסוף נלחץ על הכפתור הוספת קטגוריה, הדף יתרענן, והקטגוריה החדשה שיצרנו תופיע ברשימת הקטגוריות.

לחיצה על שם הקטגוריה תוביל אותנו לרשימת השאלות הכלולות בה, שזה בדיוק השלב הבא...


איך מסדרים את השאלות בקטגוריות? איך שנוח! השמות של הקטגוריות והמבנה של העץ צריכים לשרת מטרה אחת עיקרית - להקל על מציאת כל שאלה בתוך המאגר. בד"כ יש שתי סכמות כלליות לארגון השאלות - או לפי תוכן השאלה, או לפי ההקשר שלה בקורס (באיזה תרגיל היא מופיעה). ברוב הקורסים המאגר עובר משנה לשנה והולך ומתפתח ולכן כדאי לתת את הדעת גם על שינויים אפשריים בקורס כשמסדרים את המאגר. היוצא מן הכלל היחיד לכל זה הוא קבוצת שאלות נרדפות, כלומר מקבץ שאלות דומות שמהן מוגרלת לכל סטודנט אחת (או יותר) באקראי בבוחן מסוים. במקרה כזה כל המקבץ חייב להופיע בקטגוריה אחת, כדי שמוּדל ידע מתוך מה להגריל.


כתיבת שאלה

במוּדל ישנו מגוון רחב של שאלות שניתן לשלב בבחנים, וכל אחת מהן יוצרים באופן מעט שונה. מדריך זה יסקור את ההיבטים הנוגעים להגדרת רוב השאלות באופן כללי. למידע מפורט על אופן הגדרת של שאלות ספציפיות ראו את המדריך לסוגי השאלות.

שימו לב! מומלץ לנסות מספר סוגי שאלות אם אתם לא בטוחים מה הכי מתאים. אל תתקבעו על סוג שאלה מסוים רק בגלל שהוא נשמע מתאים לצרכים שלכם, יתכן שהפתרון האופטימלי יושג ע"י שימוש בסוג שאלה אחר.

בבנית השאלה במוּדל אנו מבחינים בין שלושה סוגים של תוכן שאנו צריכים / יכולים למלא:

תוכן השאלה - גוף השאלה, החלק שמציג את הבעיה שעל הסטודנט לפתור. בסוגי שאלה רבים, חלק זה כולל גם את התשובות האפשריות, ולמעשה כל השאלה נכתבת בו.
תשובות - תוכן התשובה הנכונה המצופה מהסטודנט, ולפעמים גם תוכנן של תשובות שגויות או נכונות חלקית (כמו בשאלת רב ברירה). חלק זה, הינו החלק המושפע והמשתנה ביותר מסוג השאלה שנבחר, כיוון שההבדל העיקרי בין סוגי שאלות הוא למעשה סוג הקלט הנדרש מהסטודנט (טקסט / מספר / סימון), ובכתיבת התשובות אנחנו מטפלים בדיוק ברכיב הזה. בשאלות פתוחות מרכיב זה לא קיים.
משובים - מידע המוצג לסטודנט אחרי שניסה לענות על השאלה. המשוב יכול להיות כללי ולהופיע תמיד, או מותנה בנכונות הבחירה של הסטודנט או בתוכן הבחירה הספציפית שלו. סוג המשובים הניתנים ליישום בשאלה תלוי בסוג השאלה, ותלוי גם באופן התנהגות השאלה בתוך הבוחן, על כך בהמשך.

איך יוצרים שאלה?

  1. ניגשים למאגר השאלות לקטגוריה בה אנו רוצים ליצור את השאלה (כלומר ניגשים למסך הקטגוריות כמוסבר בשלב הקודם, ולוחצים על הקטגוריה שאנחנו מעוניינים להוסיף לה שאלה)
  2. לוחצים על הכפתור יצירת שאלה חדשה... ומתוך התפריט שנפתח בוחרים את הסוג הרצוי ולוחצים על הוספה
  3. בשדה שם השאלה ניתן לשאלה שם אינפורמטיבי (השם לא יהיה גלוי לסטודנטים!) שיעזור לנו לאתר אותה אח"כ ברשימת השאלות
  4. בשדה תוכן השאלה נכתוב את בד"כ רק את הגזע של השאלה, כלומר רק את השאלה ולא את המסיחים (=התשובות האפשריות). בסוגים מסוימים של שאלות כותבים כאן גם את התשובות האפשריות.
    כדאי לדעת! בשאלות בהן יש להקליד את התשובה (כמו שאלה מספרית או תשובה קצרה) ניתן לקבוע את מיקום חלונית הקלט ע"י הצבת רצף של לפחות 5 קווים תחתונים (כמו זה: ______ ) בגוף השאלה. בעת הצגת השאלה הרצף יוחלף בתיבת הקלט של השאלה, ואורכו יקבע לפי מספר הקווים (עד למקסימום כלשהו). שימו לב שרק הרצף הראשון יהפוך לתיבת קלט, וכל רצף אחר פשוט ישאר ללא שינוי.
  5. ניקוד - השאירו אותו על 1.
    שימו לב! אין חשיבות לערך האבסולוטי של ניקוד, רק לערכו היחסי בתוך השאלה. השלב היחיד שבו הניקוד שתכניסו מקבל את ערכו האבסולוטי הוא בעת קביעת הניקוד הכולל של הבוחן
  6. כעת יגיעו הגדרות ספציפיות לסוג השאלה, כמו האם לאפשר בחירה מרובה? באיזו שיטה לבדוק את התשובות? איזה ממשק להציג לסטודנט? ועוד סוגים שונים של הגדרות כתלות בסוג השאלה שבחרנו.
  7. בשלב הבא (אם לא עשינו זאת בתוכן השאלה) נדרש לציין מהן התשובות האפשריות, גם שלב זה משתנה בין סוגי השאלות, וכולל בתות הגדרות ספציפיות לפי סוג השאלה. על פי רוב, בשלב ראשון יופיעו מקומות למילוי של מספר  תשובות אפשריות, אבל אין חובה להשתמש בכולן ואפשר להוסיף עוד אם רוצים. שימו לב שישנם כללי מינימום לשמירה של השאלה, למשל כדי לשמור שאלת רב-ברירה נצטרך למלא לפחות שתי תשובות אפשריות.
  8. כאשר אנחנו מגדירים ניקוד חלקי לתשובות מסוימות עלינו לבחור אותו מתוך רשימה קבועה מראש, הכוללת את כל השברים בין 0/10 ל-10/10 וכן מספר אפשרויות נוספות. שימו לב שניתן גם לתת ניקוד שלילי (לפי אותם שברים), אבל כברירת מחדל ניקוד השאלה לא ירד אף פעם מתחת לאפס.
  9. שימו לב! בכל מצב חובה לציין תשובה או מקבץ תשובות שמאפשר לקבל ניקוד מלא על השאלה.

משובים

במהלך כתיבת השאלה נוכל להכניס מספר משובים שיוצגו לסטודנט במצבים שונים - כל משוב מופיע לפי שילוב של אחד או שניים מתנאים הבאים:

  1. תוכן המענה של הסטודנט - האם התשובה נכונה? איזו תשובה נבחרה?
  2. המצב של נסיון המענה - האם הבוחן בתהליך? האם הוגש בדיוק עכשיו? האם הוא עדיין פתוח לסטודנטים אחרים?

בהתאם לתנאי הראשון (i) ישנם שלושה סוגי משובים (לא כולם מופיעים בכל סוג שאלה):

  1. משוב כללי - מוצג ללא תלות בתנאי i, לא משנה מה הסטודנט יענה הוא תמיד יראה את המשובה הזה כאשר תנאי ii מתקיים.
  2. משובים כללים - זה אמנם נשמע כמו האפשרות הקודמת, אבל הכוונה כאן היא למקטע בהגדרות השאלה שכולל משובים התלויים בניקוד שקיבל הסטודנט. יש שלושה כאלה: עבור כל תשובה נכונה (ניקוד מלא), עבור תשובה הנכונה באופן חלקי (ניקוד חלקי) ועבור כל תשובה שגויה (ניקוד 0). לפעמים יופיעו אפשרויות נוספות כמו "הצגת מספר התשובות הנכונות לאחר שהשאלה הסתיימה" - המאפשרות לסטודנט לקבל מידע אוטומטי על השאלה.
    אלו הם המשובים היחידים שכברירת מחדל כוללים טקסט אוטומטי המציין כי התשובה נכונה / נכונה חלקית / אינה נכונה. הטקסט יופיע באנגלית אם השאלה נשמרה לראשונה כאשר ממשק המוודל היה באנגלית.
  3. משוב לבחירה בתשובה (זו) - זהו משוב שהצגתו אינה תלויה בניקוד שהסטודנט קיבל על השאלה אלא בבחירה של הסטודנט. רק סטודנט שבחר באפשרות שאליה מוצמד משוב זה יראה אותו כאשר מתקיים תנאי ii.

התנאי השני (ii) להצגת המשוב תלוי בהגדרות הבוחן, ונסקר בפרק הנוגע בהגדרות אלה (ראו גם להלן בחלק בדיקת השאלה). כאן רק נציין את הקשר בין שמות המשובים בהגדרות השאלה לבין השמות שלהם בהגדרות הבוחן: האפשרות "משוב עבור כל תשובה" בהגדרות הבוחן מציגה גם את המשובים הכליים (2) וגם את המשוב לבחירה בתשובה (3). האפשרות "משוב כללי" מציגה את המשוב הכללי (1).

קנסות ורמזים לנסיונות מענה מרובים

בקרוב... (מידע חלקי ניתן בינתיים למצוא כאן).

שימו לב! כיוון שאופן הצגת המשובים והרמזים תלוי בהגדרות הבוחן ("התנהגות השאלה") אותה שאלה עשויה להתנהג באופן שונה בבחנים שונים. אבחנה זו מאפשרת גמישות בקביעה מתי להציג שאלות כתרגול ומתי להציג אותן כבוחן נושא ציון, מבלי לכתוב את השאלות מחדש.

לאחר שסיימנו להכניס את התשובות האפשריות השאלה מוכנה, וניתן ללחוץ על שמירת שינויים בתחתית הדף ולעבור לשלב הבדיקה שלה

כדאי לדעת! בגוף השאלה, באפשרויות התשובה (לפעמים), ובמשובים ניתן להשתמש בכל האפשרויות שעורך הטקסט המובנה של מוּדל מאפשר מעבר לעיצוב הטקסט, ובכללן שימוש בטבלאות, הוספת תמונות או מדיה אחרת, הוספת קישורים, שימוש בנוסחאות ועוד...


בדיקת שאלה

כדי שנוכל להיות בטוחים שהזנו את השאלה באופן תקין, חשוב להשתמש בכלי התצוגה המקדימה, המאפשר לנסות לענות על השאלה ולבדוק אם התגובה של מוּדל תואמת את הציפיות שלנו. מסך התצוגה המקדימה מאפשר לנו לבחון כיצד השאלה תראה כחלק מבוחן, ולשם כך הוא כולל עוד מספר הגדרות שלא ניתן לקבוע אותן ברמת השאלה, אבל הן משפיעות על התצוגה שלה.

כדי להציג שאלה בתצוגה מקדימה אנו מאתרים אותה במאגר השאלות, פותחים את תפריט העריכה (מופיע בערך באמצע השורה) ומתוכו בוחרים בתצוגה מקדימה. השאלה תוצג בחלון חדש (או בלשונית חדשה), שבחלקו העליון מופיעה השאלה עצמה (כולל התשובות האפשריות) ותחתיה האפשרויות הבאות בכפתורים:

  1. נסיון מענה חדש (לא זמין לפני שהגשנו את השאלה) - מאתחל את החלון התצוגה המקדימה
  2. שמירה - שמירה של התשובה ללא הגשה שלה
  3. הצגת התשובה הנכונה - מוודל יענה בשבילכם על השאלה עם התשובה שתקבל את מלא הנקודות. שימו לב שאם יש יותר מתשובה אחת כזו תוצג רק אחת האפשרויות
  4. הגשה וסיום - הגשת התשובה לבדיקה (וסיום ה"בוחן")
  5. סגירת תצוגה מקדימה - תסגור את החלון

ייתכן שלפני הכפתורים הנ"ל תוצג לכם טבלת היסטורית נסיונות מענה, מיד נגיע גם אליה.

כאמור, מטרת התצוגה המקדימה היא לא רק לבחון אם היא כתובה נכון, אלה גם כיצד תראה במסגרת הבוחן שאנחנו מתכננים, עוד לפני שיש לנו בוחן לשלב אותה בו. לכן, מתחת לאפשרויות הנ"ל יש עוד מספר הגדרות שניתן לקבוע בנוגע לתצוגה, שכולן נשלטות בסופו של דבר בהגדרות הבוחן עצמו:

  1. אפשרויות הנסיון:
    • מנגנון המשוב בשאלות - מתאר כיצד השאלה "תתנהג", כלומר האם היא תוגש מידית או רק עם הבוחן כולו? האם יהיה ניתן לנסות לענות עליה שוב? האם המשוב יוצג מיד או רק אחרי ההגשה הסופית?
    • ניקוד השאלה - בד"כ אין מה לבדוק כאן, אך לפעמים רוצים לוודא שתשובה חלקית מקבלת את הניקוד המתאים, ויותר נוח לשנות את הניקוד לניקוד האבסולוטי שיהיה לשאלה בסוף
    כל שינוי באפשרויות אלה מחייב אתחול של נסיון המענה, כפי שכתוב על הכפתור שמוצג מתחת להם
  2. אפשרויות התצוגה:
    • האם התשובה נכונה - מציג סימון אם התשובה נכונה או ❌ אם היא שגויה
    • נקודות - האם להציג את הניקוד שהתקבל? ואת הניקוד המרבי? (מוצג בתיבת המידע האפורה מימין לשאלה)
    • משוב עבור כל תשובה / משוב כללי - אילו משובים להציג אחרי המענה?
    • התשובה הנכונה - מוּדל יכול להציג אוטומטית את התשובה הנכונה כפי שהיא שמורה אצלו, אבל כפי שנכתב בסעיף 3 לעיל ("הצגת התשובה הנכונה") אם יש כמה תשובות אפשריות הוא יציג רק אחת מהן
    • היסטורית נסיונות המענה - זוהי טבלה שמופיעה מתחת לנסיון המענה על כל שאלה אצל כל סטודנט ומציגה את הפעילות שביצע בשאלה. תוכלו לראות כאן כיצד ישמרו נסיונות מענה שונים במהלך העבודה על השאלה


השתמשו בכלי התצוגה המקדימה בשביל לבדוק את כל מאפייני השאלה:

  • האם העיצוב והקריאות של השאלה תקינים? הם חשובים כדי למנוע קושי מיותר במענה עליה
  • האם כיוון הטקסט והיישור שלו נכון? האם מספרים או טקסט המשלב שתי שפות מיושרים באופן קריא?
  • האם התמונה (או כל מדיה אחרת) ששילבתם מופיעה בבירור?
  • בדקו מגוון תרחישים ומקרי קצה, ולא רק תשובה אחת נכונה ואחת שגויה, במיוחד אם מדובר בשאלה עם קלט "פתוח" (בו הסטודנט אינו בוחר מתוך כמה אפשרויות)
  • האם המשובים שכתבתם מוצגים באופן תקין? ובעיתוי הנכון?

כאשר שלב בדיקת השאלה הסתיים בהצלחה אפשר להמשיך לכתוב את השאלות הבאות. אחרי שנסיים לכתוב מספר שאלות לבוחן, אפשר כבר לגשת ליצירת הבוחן עצמו. את כתיבת יתר השאלות ניתן להשלים אח"כ, כשתהיה לנו תמונה יותר ברורה של אופן הצגת השאלות בתוך הבוחן.