בוחן

מערכת: 2020/21 moodle2 HUJI
קורס: אתר ההדרכה
ספר: בוחן
הודפס על-ידי: Guest user
תאריך: 2/02/2023, 16:01

מהו בוחן?

בוחן הוא פעילות במוּדל המאפשרת להציג לתלמיד סדרה של שאלות, לקבל את תשובתו, ולבדוק אותה באופן אוטומטי (אם לא מדובר בשאלה פתוחה). פעילות בוחן היא כלי גמיש ושימושי מאד למגוון של מטרות, וכוללת מגוון רחב של סוגי שאלות אפשריים ושל אפשרויות להגדרת משובים, תרחישים, והתניות. על אף גמישותו הרבה, אין צורך בהיכרות עם כל שלל האפשרויות בשביל להעמיד בוחן פשוט ומתפקד אחד. במדריך להלן נציג את המינימום הנדרש בשביל להתחיל לעבוד עם בחנים, ועם זאת לעשות זאת נכון כבר מההתחלה.

שלבי הפעולה ביצירת פעילות בוחן

אפשר לחלק את תהליך יצירת הבוחן במוּדל לשלושה שלבים, שמהווים את פרקי המדריך הזה:

  1. החלטה על מבנה הבוחן ומטרתו, וכתיבת מסמך (מחוץ למוּדל) עם פירוט של השאלות שנרצה לכלול בבוחן, ויתר המידע שדרוש כדי לכתוב את הבוחן במוּדל
  2. בחירת סוג השאלות המתאים ליישום הבוחן שכתבנו, וכתיבתן בתוך מוּדל
  3. בניית הבוחן מהשאלות שכתבנו, וקביעת יתר ההגדרות הנוגעות אליו בהתאם למטרות שהגדרנו

דבר אחד שחשוב להבהיר כבר עכשיו, הוא שבשונה מפעילויות אחרות במוּדל, פעילות "בוחן" מערבת שני אזורים שונים באתר הקורס. הראשון הוא מאגר השאלות, שבו אנחנו כותבים ומסדרים את כל השאלות שנשתמש בהן בקורס, והשני הוא פעילויות הבוחן עצמן, שאותן אנו יוצרים בדף הראשי ומכניסים לתוכן את השאלות שיצרנו מהמאגר.

הנה תרשים סכמתי של אופן העבודה עם בחנים:


צד שמאל בתרשים מציג את האזור שנקרא מאגר השאלות, ובתוכו חלוקה היררכית של קטגוריות שבתוכן נמצאות שאלות מכל מיני סוגים. מימין מוצג הדף הראשי של קורס, שבו הוספנו פעילויות בוחן, והחצים מדגימים כיצד אנו יוצרים קישור בין פעילות הבוחן לבין שאלות מסוימות מתוך המאגר.

קביעת מטרת ומבנה הבוחן

כאמור, למרות שמה, פעילות מסוג "בוחן" במוּדל יכולה לשמש למגוון של מטרות, ולאו דווקא להיות מבדק נושא ציון על חלק מצומצם מהחומר (כפי שמשתמע מהשם "בוחן" בדרך כלל). למעשה, כל פעילות אינטרקטיבית שבה הסטודנט נדרש לבצע פעולות בתוך מוּדל יכול להיות מטרה לפעילות בוחן. אין משמעות הדבר שיתר הפעילויות במוּדל מיותרות, במקרים מסוימים הן מתאימות יותר למטרה הנדרשת. למשל, אם אנחנו רוצים לאסוף פרטים מהסטודנטים, אך לא לבדוק ידע או לתת משוב על הפרטים שנאספו, סביר שפעילות מסוג שאלון תתאים יותר למטרה זו.

להלן כמה מהשימושים הרווחים בפעילות בוחן (לחצו עליהם להסבר נוסף):

כל תרגיל שניתן לסטודנטים, בין אם הוא פתוח או סגור (כלומר יכול להיבדק אוטומטית) ניתן לבצע באמצעות פעילות בוחן. היתרון העיקרי בשימוש בפעילות בוחן עבור תרגיל הוא בתרגילים הסגורים, כיוון שאז נחסכת הבדיקה שלהם, אבל גם בתרגילים פתוחים יש יתרונות לפעילות בוחן, כמו אפשרות לבדיקה רוחבית לפי שאלה, ולא לפי תרגיל

בניגוד לתרגיל שבדרך כלל בודק חומר שנלמד בכיתה, לומדה משמשת ללימוד עצמי של חומר מסוים, ולבדיקת ההבנה שלו לאחר מכן. לומדות יכולות להעמיק בחומר שנלמד בכיתה, לשמש ככלי עזר לחזרה על החומר בקצב של הסטודנט, ולהעברה של כל חומר שפשוט אין זמן או טעם ללמדו בכיתה. שימוש בפעילות בוחן יאפשר לנו לא רק לתת ציון על השיגיו של התלמיד בלומדה, אלא גם לתת לו משוב ענייני ומותאם לקשיים שבהם הוא נתקל

מבדק מאפשר לסטודנטים לבדוק את מצב הבנתם בחומר. זהו מעין בוחן לשימוש עצמי. המבדק יכלול שאלות שאמורות להקיף תחום מסוים, והמשוב על המבדק יאפשר לסטודנט לברר לעצמו אילו חלקים הוא מבין יותר ואילו פחות. זוהי מעין הדמיה של בוחן אמיתי, אבל בלי מרכיב הלחץ והזמן

מגבלות תקציב וזמן הכניסו גם חלק מהמעבדות הרטובות לחדרי המחשבים. ניתן להשתמש בבוחן כפעילות המעבדה עצמה, או כפעילות מלווה שאיתה בונים את דו"ח המעבדה

כמובן, ניתן לבצע איתה כל סוג של מבחן, החל מבדיקה בקיאות פשוטה כדי לוודא קריאה של החומר, ועד למבחן סוף קורס במקרה כזה נשתמש באתר מוּדל ייעודי שהוקם לצורך הענין: Exam Moodle.


כל אחד מסוגי הפעילויות האלה יראה אחרת, יגיב אחרת, וידרוש מאיתנו הכנות אחרות ליצירתו. בחלקן נרצה להגריל ערכים או שאלות שונות לכל סטודנט, כדי למנוע העתקות, באחר נרצה משובים מפורטים ומותאמים שיוצגו תוך כדי הלמידה, וייתכן שנרצה לתת רמזים או נסיונות חוזרים לביצוע של השאלות או הבוחן - על כל אלה אנו צריכים לחשוב מראש ולהחליט ברמה העקרונית טרם ניגש לכתיבה של הבוחן. בחירות אלו ישפיעו על אופן ניסוח השאלות, כתיבת המשובים, שיטת הניקוד ועוד.


כתיבת הבוחן (מחוץ למוּדל)

אחרי שהחלטנו מהן מטרות הבוחן ומה הציפיות שלנו ממנו, הגיע הזמן לכתוב אותו בפועל. אין הכוונה כאן לכתיבת הבוחן במוּדל, אלא לכתיבה של הבוחן או התרגיל כפי שהייתם כותבים אותו עד היום, ככל הנראה במעבד תמלילים. עם זאת, כיוון שהבוחן מיועד לעבור למוּדל אח"כ, כדאי להקפיד על כמה דברים שיהפכו את העבודה בהמשך לנוחה ויעילה יותר (לאו דווקא לפי סדר החשיבות):

  1. בכל שאלה רישמו מהי התשובה הנכונה, ואם יש מסיחים (כמו בשאלת רב ברירה) פרטו גם אותם. אם ישנן תשובות אפשריות עם ניקוד חלקי, ציינו אותן ואת הניקוד שניתן להן
  2. חישבו תמיד מהי התשובה הכללית ביותר שניתן לבקש מהסטודנט ועדיין לבדוק אוטומטית ללא בעיה. למשל, במקום להציע מסיחים לשאלה מספרית, אפשר פשוט לבקש שיקליד מספר. עם הזמן תכירו את מגוון סוגי הקלט שניתן לבקש מסטודנטים מעבר לבחירה בשאלת רב-ברירה
  3. כתבו את המשובים השונים שצריכים להופיע עבור כל שאלה או חלק ממנה. חישבו מתי אתם מעוניינים שהמשוב יופיע - תמיד? רק בתגובה לתשובה לא נכונה? רק בבחירה במסיח מסוים? במהלך ביצוע התרגיל או רק בסיומו?
  4. הכינו מראש תמונות, קבצי קול, קבצי נתונים, או כל מדיה אחרת שאתם מתכוונים לשלב בבוחן (כן, זה אפשרי!), וכתבו ליד השאלות הנוגעות לה במה בדיוק תשתמשו

כתיבת שאלות

אחרי שיש לנו טיוטה מוכנה של הבוחן (עדיין לא במוּדל), השלב הראשון ביצירת הבוחן הוא כתיבת השאלות. בשביל להתחיל לכתוב שאלות במוּדל עלינו להכיר אזור באתר הקורס שנקרא מאגר השאלות ומכיל את כל השאלות שנכתוב בקורס, לכל הבחנים. בתוך מאגר השאלות ניצור קטגוריה, שהיא מעין תיקייה, ובתוכה ניצור את השאלות. בסיום הכתיבה של כל שאלה נבדוק אותה, בשביל לוודא שהיא עובדת באופן תקין.

תהליך כתיבת השאלה מורכב מהשלבים הבאים:

יצירת קטגוריות

כל השאלות שאנו כותבים מופיעות באזור באתר שנקרא מאגר השאלות. בד"כ בכל קורס יש מספר תרגילים ובכל תרגיל מספר שאלות, מה שגורם לשאלות להצטבר לעשרות בודדות לפחות, ולפעמים אף למאות ויותר מכך. כדי לסדר את השאלות במאגר אנו משתמשים בקטגוריות שבאופן עקרוני זהות לחלוטין לתיקיות במחשב. כשם שיש לנו עץ תיקיות במחשב שבו אנו מסדרים את הקבצים, וכל קובץ יכול להיות רק בתיקיה אחת בזמן נתון (אלא אם יוצרים לו עותק), כך גם עם שאלות. אנו מסדרים את השאלות בתוך קטגוריות, והקטגוריות יכולות להסתעף לעץ היררכי שעוזר לנו לסדר את השאלות.

איך יוצרים קטגוריה?

  1. תחת בלוק ניהול הקורס, ניגשים למאגר השאלות ובתוכו למסך הקטגוריות.
  2. יופיע לפנינו עץ הקטגוריות של הקורס. נגלול מטה לתחתית המסך ונוסיף קטגוריה חדשה תחת הכותרת הוספת קטגוריה.
  3. נבחר קטגורית אב (מומלץ בשלב זה לבחור את ההקטגוריה העליונה ביותר: Top for, הגזע של כל עץ הקטגוריות בקורס).
  4. ניתן שם לקטגוריה החדשה שאנחנו יוצאים בתוך קטגורית האב - מומלץ מאד לתת שם אינפורמטיבי, שיעזור להבין מה הקטגוריה כוללת
  5. ניתן להוסיף גם תיאור שמסביר אילו שאלות עתידות להיכלל בקטגוריה הזו, לשימושם של אנשים אחרים בצוות ההוראה בקורס, וגם לשימושכם בפעם הבאה שתחזרו לקטגוריה (שעשויה להיות רק בעוד שנה...)
  6. לבסוף נלחץ על הכפתור הוספת קטגוריה, הדף יתרענן, והקטגוריה החדשה שיצרנו תופיע ברשימת הקטגוריות.

לחיצה על שם הקטגוריה תוביל אותנו לרשימת השאלות הכלולות בה, שזה בדיוק השלב הבא...


איך מסדרים את השאלות בקטגוריות? איך שנוח! השמות של הקטגוריות והמבנה של העץ צריכים לשרת מטרה אחת עיקרית - להקל על מציאת כל שאלה בתוך המאגר. בד"כ יש שתי סכמות כלליות לארגון השאלות - או לפי תוכן השאלה, או לפי ההקשר שלה בקורס (באיזה תרגיל היא מופיעה). ברוב הקורסים המאגר עובר משנה לשנה והולך ומתפתח ולכן כדאי לתת את הדעת גם על שינויים אפשריים בקורס כשמסדרים את המאגר. היוצא מן הכלל היחיד לכל זה הוא קבוצת שאלות נרדפות, כלומר מקבץ שאלות דומות שמהן מוגרלת לכל סטודנט אחת (או יותר) באקראי בבוחן מסוים. במקרה כזה כל המקבץ חייב להופיע בקטגוריה אחת, כדי שמוּדל ידע מתוך מה להגריל.


כתיבת שאלה

במוּדל ישנו מגוון רחב של שאלות שניתן לשלב בבחנים, וכל אחת מהן יוצרים באופן מעט שונה. מדריך זה יסקור את ההיבטים הנוגעים להגדרת רוב השאלות באופן כללי. למידע מפורט על אופן הגדרת של שאלות ספציפיות ראו את המדריך לסוגי השאלות.

שימו לב! מומלץ לנסות מספר סוגי שאלות אם אתם לא בטוחים מה הכי מתאים. אל תתקבעו על סוג שאלה מסוים רק בגלל שהוא נשמע מתאים לצרכים שלכם, יתכן שהפתרון האופטימלי יושג ע"י שימוש בסוג שאלה אחר.

בבנית השאלה במוּדל אנו מבחינים בין שלושה סוגים של תוכן שאנו צריכים / יכולים למלא:

תוכן השאלה - גוף השאלה, החלק שמציג את הבעיה שעל הסטודנט לפתור. בסוגי שאלה רבים, חלק זה כולל גם את התשובות האפשריות, ולמעשה כל השאלה נכתבת בו.
תשובות - תוכן התשובה הנכונה המצופה מהסטודנט, ולפעמים גם תוכנן של תשובות שגויות או נכונות חלקית (כמו בשאלת רב ברירה). חלק זה, הינו החלק המושפע והמשתנה ביותר מסוג השאלה שנבחר, כיוון שההבדל העיקרי בין סוגי שאלות הוא למעשה סוג הקלט הנדרש מהסטודנט (טקסט / מספר / סימון), ובכתיבת התשובות אנחנו מטפלים בדיוק ברכיב הזה. בשאלות פתוחות מרכיב זה לא קיים.
משובים - מידע המוצג לסטודנט אחרי שניסה לענות על השאלה. המשוב יכול להיות כללי ולהופיע תמיד, או מותנה בנכונות הבחירה של הסטודנט או בתוכן הבחירה הספציפית שלו. סוג המשובים הניתנים ליישום בשאלה תלוי בסוג השאלה, ותלוי גם באופן התנהגות השאלה בתוך הבוחן, על כך בהמשך.

איך יוצרים שאלה?

  1. ניגשים למאגר השאלות לקטגוריה בה אנו רוצים ליצור את השאלה (כלומר ניגשים למסך הקטגוריות כמוסבר בשלב הקודם, ולוחצים על הקטגוריה שאנחנו מעוניינים להוסיף לה שאלה)
  2. לוחצים על הכפתור יצירת שאלה חדשה... ומתוך התפריט שנפתח בוחרים את הסוג הרצוי ולוחצים על הוספה
  3. בשדה שם השאלה ניתן לשאלה שם אינפורמטיבי (השם לא יהיה גלוי לסטודנטים!) שיעזור לנו לאתר אותה אח"כ ברשימת השאלות
  4. בשדה תוכן השאלה נכתוב את בד"כ רק את הגזע של השאלה, כלומר רק את השאלה ולא את המסיחים (=התשובות האפשריות). בסוגים מסוימים של שאלות כותבים כאן גם את התשובות האפשריות.
    כדאי לדעת! בשאלות בהן יש להקליד את התשובה (כמו שאלה מספרית או תשובה קצרה) ניתן לקבוע את מיקום חלונית הקלט ע"י הצבת רצף של לפחות 5 קווים תחתונים (כמו זה: ______ ) בגוף השאלה. בעת הצגת השאלה הרצף יוחלף בתיבת הקלט של השאלה, ואורכו יקבע לפי מספר הקווים (עד למקסימום כלשהו). שימו לב שרק הרצף הראשון יהפוך לתיבת קלט, וכל רצף אחר פשוט ישאר ללא שינוי.
  5. ניקוד - השאירו אותו על 1.
    שימו לב! אין חשיבות לערך האבסולוטי של ניקוד, רק לערכו היחסי בתוך השאלה. השלב היחיד שבו הניקוד שתכניסו מקבל את ערכו האבסולוטי הוא בעת קביעת הניקוד הכולל של הבוחן
  6. כעת יגיעו הגדרות ספציפיות לסוג השאלה, כמו האם לאפשר בחירה מרובה? באיזו שיטה לבדוק את התשובות? איזה ממשק להציג לסטודנט? ועוד סוגים שונים של הגדרות כתלות בסוג השאלה שבחרנו.
  7. בשלב הבא (אם לא עשינו זאת בתוכן השאלה) נדרש לציין מהן התשובות האפשריות, גם שלב זה משתנה בין סוגי השאלות, וכולל בתות הגדרות ספציפיות לפי סוג השאלה. על פי רוב, בשלב ראשון יופיעו מקומות למילוי של מספר  תשובות אפשריות, אבל אין חובה להשתמש בכולן ואפשר להוסיף עוד אם רוצים. שימו לב שישנם כללי מינימום לשמירה של השאלה, למשל כדי לשמור שאלת רב-ברירה נצטרך למלא לפחות שתי תשובות אפשריות.
  8. כאשר אנחנו מגדירים ניקוד חלקי לתשובות מסוימות עלינו לבחור אותו מתוך רשימה קבועה מראש, הכוללת את כל השברים בין 0/10 ל-10/10 וכן מספר אפשרויות נוספות. שימו לב שניתן גם לתת ניקוד שלילי (לפי אותם שברים), אבל כברירת מחדל ניקוד השאלה לא ירד אף פעם מתחת לאפס.
  9. שימו לב! בכל מצב חובה לציין תשובה או מקבץ תשובות שמאפשר לקבל ניקוד מלא על השאלה.

משובים

במהלך כתיבת השאלה נוכל להכניס מספר משובים שיוצגו לסטודנט במצבים שונים - כל משוב מופיע לפי שילוב של אחד או שניים מתנאים הבאים:

  1. תוכן המענה של הסטודנט - האם התשובה נכונה? איזו תשובה נבחרה?
  2. המצב של נסיון המענה - האם הבוחן בתהליך? האם הוגש בדיוק עכשיו? האם הוא עדיין פתוח לסטודנטים אחרים?

בהתאם לתנאי הראשון (i) ישנם שלושה סוגי משובים (לא כולם מופיעים בכל סוג שאלה):

  1. משוב כללי - מוצג ללא תלות בתנאי i, לא משנה מה הסטודנט יענה הוא תמיד יראה את המשובה הזה כאשר תנאי ii מתקיים.
  2. משובים כללים - זה אמנם נשמע כמו האפשרות הקודמת, אבל הכוונה כאן היא למקטע בהגדרות השאלה שכולל משובים התלויים בניקוד שקיבל הסטודנט. יש שלושה כאלה: עבור כל תשובה נכונה (ניקוד מלא), עבור תשובה הנכונה באופן חלקי (ניקוד חלקי) ועבור כל תשובה שגויה (ניקוד 0). לפעמים יופיעו אפשרויות נוספות כמו "הצגת מספר התשובות הנכונות לאחר שהשאלה הסתיימה" - המאפשרות לסטודנט לקבל מידע אוטומטי על השאלה.
    אלו הם המשובים היחידים שכברירת מחדל כוללים טקסט אוטומטי המציין כי התשובה נכונה / נכונה חלקית / אינה נכונה. הטקסט יופיע באנגלית אם השאלה נשמרה לראשונה כאשר ממשק המוודל היה באנגלית.
  3. משוב לבחירה בתשובה (זו) - זהו משוב שהצגתו אינה תלויה בניקוד שהסטודנט קיבל על השאלה אלא בבחירה של הסטודנט. רק סטודנט שבחר באפשרות שאליה מוצמד משוב זה יראה אותו כאשר מתקיים תנאי ii.

התנאי השני (ii) להצגת המשוב תלוי בהגדרות הבוחן, ונסקר בפרק הנוגע בהגדרות אלה (ראו גם להלן בחלק בדיקת השאלה). כאן רק נציין את הקשר בין שמות המשובים בהגדרות השאלה לבין השמות שלהם בהגדרות הבוחן: האפשרות "משוב עבור כל תשובה" בהגדרות הבוחן מציגה גם את המשובים הכליים (2) וגם את המשוב לבחירה בתשובה (3). האפשרות "משוב כללי" מציגה את המשוב הכללי (1).

קנסות ורמזים לנסיונות מענה מרובים

בקרוב... (מידע חלקי ניתן בינתיים למצוא כאן).

שימו לב! כיוון שאופן הצגת המשובים והרמזים תלוי בהגדרות הבוחן ("התנהגות השאלה") אותה שאלה עשויה להתנהג באופן שונה בבחנים שונים. אבחנה זו מאפשרת גמישות בקביעה מתי להציג שאלות כתרגול ומתי להציג אותן כבוחן נושא ציון, מבלי לכתוב את השאלות מחדש.

לאחר שסיימנו להכניס את התשובות האפשריות השאלה מוכנה, וניתן ללחוץ על שמירת שינויים בתחתית הדף ולעבור לשלב הבדיקה שלה

כדאי לדעת! בגוף השאלה, באפשרויות התשובה (לפעמים), ובמשובים ניתן להשתמש בכל האפשרויות שעורך הטקסט המובנה של מוּדל מאפשר מעבר לעיצוב הטקסט, ובכללן שימוש בטבלאות, הוספת תמונות או מדיה אחרת, הוספת קישורים, שימוש בנוסחאות ועוד...


בדיקת שאלה

כדי שנוכל להיות בטוחים שהזנו את השאלה באופן תקין, חשוב להשתמש בכלי התצוגה המקדימה, המאפשר לנסות לענות על השאלה ולבדוק אם התגובה של מוּדל תואמת את הציפיות שלנו. מסך התצוגה המקדימה מאפשר לנו לבחון כיצד השאלה תראה כחלק מבוחן, ולשם כך הוא כולל עוד מספר הגדרות שלא ניתן לקבוע אותן ברמת השאלה, אבל הן משפיעות על התצוגה שלה.

כדי להציג שאלה בתצוגה מקדימה אנו מאתרים אותה במאגר השאלות, פותחים את תפריט העריכה (מופיע בערך באמצע השורה) ומתוכו בוחרים בתצוגה מקדימה. השאלה תוצג בחלון חדש (או בלשונית חדשה), שבחלקו העליון מופיעה השאלה עצמה (כולל התשובות האפשריות) ותחתיה האפשרויות הבאות בכפתורים:

  1. נסיון מענה חדש (לא זמין לפני שהגשנו את השאלה) - מאתחל את החלון התצוגה המקדימה
  2. שמירה - שמירה של התשובה ללא הגשה שלה
  3. הצגת התשובה הנכונה - מוודל יענה בשבילכם על השאלה עם התשובה שתקבל את מלא הנקודות. שימו לב שאם יש יותר מתשובה אחת כזו תוצג רק אחת האפשרויות
  4. הגשה וסיום - הגשת התשובה לבדיקה (וסיום ה"בוחן")
  5. סגירת תצוגה מקדימה - תסגור את החלון

ייתכן שלפני הכפתורים הנ"ל תוצג לכם טבלת היסטורית נסיונות מענה, מיד נגיע גם אליה.

כאמור, מטרת התצוגה המקדימה היא לא רק לבחון אם היא כתובה נכון, אלה גם כיצד תראה במסגרת הבוחן שאנחנו מתכננים, עוד לפני שיש לנו בוחן לשלב אותה בו. לכן, מתחת לאפשרויות הנ"ל יש עוד מספר הגדרות שניתן לקבוע בנוגע לתצוגה, שכולן נשלטות בסופו של דבר בהגדרות הבוחן עצמו:

  1. אפשרויות הנסיון:
    • מנגנון המשוב בשאלות - מתאר כיצד השאלה "תתנהג", כלומר האם היא תוגש מידית או רק עם הבוחן כולו? האם יהיה ניתן לנסות לענות עליה שוב? האם המשוב יוצג מיד או רק אחרי ההגשה הסופית?
    • ניקוד השאלה - בד"כ אין מה לבדוק כאן, אך לפעמים רוצים לוודא שתשובה חלקית מקבלת את הניקוד המתאים, ויותר נוח לשנות את הניקוד לניקוד האבסולוטי שיהיה לשאלה בסוף
    כל שינוי באפשרויות אלה מחייב אתחול של נסיון המענה, כפי שכתוב על הכפתור שמוצג מתחת להם
  2. אפשרויות התצוגה:
    • האם התשובה נכונה - מציג סימון אם התשובה נכונה או ❌ אם היא שגויה
    • נקודות - האם להציג את הניקוד שהתקבל? ואת הניקוד המרבי? (מוצג בתיבת המידע האפורה מימין לשאלה)
    • משוב עבור כל תשובה / משוב כללי - אילו משובים להציג אחרי המענה?
    • התשובה הנכונה - מוּדל יכול להציג אוטומטית את התשובה הנכונה כפי שהיא שמורה אצלו, אבל כפי שנכתב בסעיף 3 לעיל ("הצגת התשובה הנכונה") אם יש כמה תשובות אפשריות הוא יציג רק אחת מהן
    • היסטורית נסיונות המענה - זוהי טבלה שמופיעה מתחת לנסיון המענה על כל שאלה אצל כל סטודנט ומציגה את הפעילות שביצע בשאלה. תוכלו לראות כאן כיצד ישמרו נסיונות מענה שונים במהלך העבודה על השאלה


השתמשו בכלי התצוגה המקדימה בשביל לבדוק את כל מאפייני השאלה:

  • האם העיצוב והקריאות של השאלה תקינים? הם חשובים כדי למנוע קושי מיותר במענה עליה
  • האם כיוון הטקסט והיישור שלו נכון? האם מספרים או טקסט המשלב שתי שפות מיושרים באופן קריא?
  • האם התמונה (או כל מדיה אחרת) ששילבתם מופיעה בבירור?
  • בדקו מגוון תרחישים ומקרי קצה, ולא רק תשובה אחת נכונה ואחת שגויה, במיוחד אם מדובר בשאלה עם קלט "פתוח" (בו הסטודנט אינו בוחר מתוך כמה אפשרויות)
  • האם המשובים שכתבתם מוצגים באופן תקין? ובעיתוי הנכון?

כאשר שלב בדיקת השאלה הסתיים בהצלחה אפשר להמשיך לכתוב את השאלות הבאות. אחרי שנסיים לכתוב מספר שאלות לבוחן, אפשר כבר לגשת ליצירת הבוחן עצמו. את כתיבת יתר השאלות ניתן להשלים אח"כ, כשתהיה לנו תמונה יותר ברורה של אופן הצגת השאלות בתוך הבוחן.


בחירת השאלה המתאימה

כאשר יוצרים בוחן במוודל קשה לפעמים להחליט מי מתוך מגוון סוגי השאלות הוא המתאים היותר לשאלה שאנו מנסים לבנות. ברוב המקרים, איננו מכירים את כל הסוגים, ואין לנו הפנאי להכיר אותם - רק כדי לגלות שהם לא מתאימים למשימה.


כדי לסייע בבחירת סוג השאלה המתאים, מובא להלן עץ החלטה אינטראקטיבי, אשר יוביל אתכם בסדרה של שאלות פשוטות על השאלה שחשבתם לכתוב אל סוג השאלה במוודל המתאים ביותר למטרה. בכל פעם שתגיעו לקצה העץ (ה'עלה') תוכלו ללחוץ עליו לקבלת תיעוד מפורט אודות סוג השאלה הספציפי. תוכלו להשתמש בעץ הזה גם כדרך זריזה להכיר את סוגי השאלות במוודל, ואת מגוון האפשרויות שהן מציעות.

שאלות עם קלט מספרי

ברכיב הבוחן ניתן לשלב מגוון של שאלות שדורשות מענה בהקלדה של מספר. מדריך זה יסביר מה המאפיין היחודי בשאלות מסוג זה, ויבחין בין האפשרויות הגלומות בסוגים השונים כדי לאפשר בחירה מושכת של הסוג המתאים ביותר למטרה שלפניכם.

לכל השאלות שנסקור להלן יש מכנה משותף עיקרי אחד - הן דורשות מהסטודנט להקליד מספר כתשובה לשאלה. לשאלות מסוג זה שני מאפיינים בולטים:

  1. הן נבדקות אוטומטית - קלט מספרי הוא קלט שקל להגדיר עבורו בדיקה אוטומטית, ושאלות עם קלט כזה יודעות להיות רגישות לטווח שגיאה, כך ששינויים מזעריים התוצאה לא יחשבו לתשובה לא נכונה (אם אין בכך צורך).
  2. הן לא מציעות אפשרויות לבחירה - מבחינת הסטודנט יש כאן שאלה "פתוחה". אין אפשרות להפעיל 'לוגיקת בחינות' או אלימינציה, או באופן כללי לענות על השאלה באמצעות ידע חלקי.

במוודל יש מספר שאלות כאלה, אשר נבדלות זו מזו בהבטים אחרים הנוגעים למנגנון הפעולה שלהם ולפרטי הקלט שהן יודעות לבדוק (עמדו עם העכבר על שמות התכונות להסבר קצר). להלן טבלה שמסכמת את סוגי השאלות והתכונות הבולטות:

שאלות עם קלט מספרי
שאלה / תכונה תמיכה ביחידות שגיאה יחסית ספרות משמעותיות כתיב מדעי הגרלת משתנים סנכרון משתנים סעיפים טעות נגררת
מספרית
done clear clear clear clear clear clear clear
משתנים מספריים clear done done done done done clear clear
סט משתנים מספריים clear done done done done done clear clear
חישוב (פשוטה) done done clear clear done clear clear clear
חישוב done done clear clear done done clear clear
תשובות משובצות (מספרי) clear clear clear clear clear clear done clear
STACK done done done done done done done done


כדאי להתעכב על כמה מהתכונות האלה:


כתיב מדעי וספרות משמעותיות

בכל השאלות הנסקרות כאן, התשובה של הסטודנט היא תמיד מספר, והתכונה המרכזית של השאלות הללו היא שהן יודעות "להבין" באיזה מספר מדובר, ולקבל את התשובות 8.000 ו-8 כנכונות באותה מידה. בנוסף, הן יודעות "לסבול" סטייה מסוימת (שהוגדרה מראש) מהתשובה המקורית, שיכולה לנבוע מעיגול של התשובה, כך שגם התשובה 8.0001 תחשב כנכונה, אפילו אם התשובה האמיתית היא 8. כל זה לא ניתן לביצוע עם שאלות המצפות לקבל קלט טקסטואלי כלשהו ולאו דווקא מספר.

אלא שלפעמים עולה הצורך בהבחנה בין צורות שונות שבהם ניתן לכתוב את אותה התשובה. למשל, כאשר מעוניינים להקפיד על שימוש בספרות משמעותיות (Significant figures) ולא לקבל כל מספר של ספרות אחרי הנקודה, או כאשר רוצים שהתשובה תיכתב דווקא בכתיב מדעי (בשיטת הנקודה הצפה), ולא בכל צורה שהיא. חשוב לציין שמוודל תמיד יקבל תשובה שנכתבה בכתיב מדעי, בין אם חייבים לענות כך או לא.

מבין השאלות שתומכות בקלט מספרי, רק השאלות משתנים מספריים, סט משתנים מספריים ו-STACK תומכות בבדיקת ספרות משמעותיות וכתיבה מדעית, אבל ההגדרה של שאלת STACK מסובכת הרבה יותר משתי האחרות, ודורשת ידע מסוים בתכנות מתמטי, ולכן מומלץ לבחור באחת משתי האפשרויות הראשונות בשביל להשתמש באפשרויות האלה.


הגרלה וסנכרון של משתנים

תשובה מספרית היא על פי רוב תוצאה של חישוב כלשהו שמבוסס על מספרים שהוצגו בשאלה. כיוון שכך, אך מתבקש להכליל את השאלה מהמקרה הבודד שמתואר בה, ולנסח אותה באמצעות משתנים. באופן הזה השאלה מוצגת לכל סטודנט עם ערכים אחרים, ואת החישוב הנדרש בשביל להגיע לתוצאה אנחנו מזינים במרום הערך המספרי של התשובה הנכונה תוך שימוש במשתנים שהגדרנו בשאלה.

ומה קורה אם יש כמה שאלות על אותם משתנים? רוב סוגי השאלות מקבלות רק מספר אחד בתשובה, ולא מאפשרות להקליד כמה מספרים שונים בו זמנית. אם נגריל משתנים לשאלה הראשונה בסדרה של שאלות עוקבות, כיצד נוכל להבטיח שהשאלות הבאות ישתמשו באותם המשתנים ויחשבו נכון את התשובה הנכונה בכל שאלה בסדרה? לשם כך משתמשים בסנכרון משתנים. הסנכרון מבטיח שבנסיון מענה בודד אם משתנה חוזר יותר מפעם אחת הוא יקבל תמיד את אותו הערך, וכך הסטודנט יוכל להמשיך את החישוב באופן רציף בין תתי השאלות.

מבין השאלות שתומכות בקלט מספרי, השאלות משתנים מספרייםסט משתנים מספריים, חישוב ו-STACK תומכות בסנכרון והגרלת ערכים, ושאלה חישוב פשוט תומכת רק בהגרלה (זה מה ש"פשוט" בה). באופן שבו הגדרת המשתנים והסנכרון שלהם מתבצע משתנה משאלה לשאלה, אבל באופן כללי ניתן לומר שהוא הרבה יותר פשוט בשאלות מסוג משתנים מספריים וסט משתנים מספריים מאשר בכל יתר הסוגים.


שימוש בסעיפים וטעות נגררת

פתרון אחר לאפשרות של מספר שאלות על אותם נתונים ניתן להשיג ע"י שילוב תתי שאלות בתוך שאלה אחת. כך למעשה אנחנו יוצרים שאלה עם סעיפים, ויודעים מראש מה המספרים שיופיעו לסטודנט. שימוש בסעיפים אפשרי רק בשאלות מסוג תשובות משובצות ו-STACK, אבל ההגדרה של שאלת STACK מסובכת הרבה יותר ודורשת ידע מסוים בתכנות מתמטי, לכן בד"כ שאלה מסוג תשובות משובצות היא הפתרון המתאים.

אם מעוניינים בהגרלה של הערכים למרות השימוש בשאלות מסוג תשובות משובצות, ניתן לעשות זאת ע"י יצירה של סט שאלות סינונימיות במאגר השאלות והגרלת שאלה מתוכו. כדי ליצור מאגר כזה באופן מהיר אפשר להשתמש במחולל השאלות.

שאלות Gang

שאלות gang מאפשרות לפתור את המצב הבא: יש לכם כמה קטגוריות של שאלות אקראיות המשמשות בבוחן אחד, ואתם מעוניינים שההגרלה מקטגוריות שונות תהיה מתואמת, כלומר, שיחד עם שאלה מסוימת מקטגוריה א' תוגרל תמיד שאלה מסוימת (ולא אקראית) מקטגוריה ב'. למעשה, מרגע שתוגרל השאלה הראשונה - תקבענה גם כל יתר השאלות שצריכות להיות מוגרלות איתה. במילים אחרות, הבוחן אינו מגריל X שאלות באופן אקראי ובלתי תלוי, אלא סט מוכן של X שאלות מתוך מבחר סטים.

איך עושים את זה?
  1. יוצרים את הקטגוריות הרלוונטיות לסט השאלות, כל קטגוריה תכיל שאלה אחת מכל סט. לכל הקטגוריות קובעים שם gang משותף:

  2. בקטגוריה הראשונה יוצרים מקבץ שאלות סינונימיות, כלומר כאלה שהסטודנט אמור לראות רק אחת מהן, אבל כל סטודנט רואה אחת אחרת באקראי. לכל שאלה כזו נותנים שם gang שונה. אין קשר בין שם ה-gang הזה לשם ה-gang של הקטגוריה:

  3. בקטגוריה הבאה יוצרים שוב מקבץ שאלות סינונימיות, ועבור כל שאלה קובעים את שם ה-gang לפי שמו בשאלה המקבילה לה בקטגוריה הראשונה. כלומר, אם אנחנו מעוניינים ששאלה א' מקטגוריה X תוגרל תמיד עם שאלה ב' מקטגוריה Y נקבע בשתיהן את אותו שם ל-gang.

  4. חוזרים על ההגדרות הללו בכל הקטגוריות הרלוונטיות.

  5. כאשר יוצרים את הבוחן, מוסיפים שאלה אקראית אחת מכל קטגוריה, ומוודל ידע להתאים בין שאלות מקטגורית gang משותפת ולהגריל אותן באופן מתואם.

להלן תרשים הממחיש את אופן הארגון של שאלות gang:

Gang gifure

כל סט שאלות שייבחר יחד לנסיון מענה מסוים של סטודנט מופיע ברקע בצבע זהה. לקטגוריות המרכיבות את הסט ישנו שם gang זהה (qset) והשאלות המרכיבות יחד סט מקבלות שם gang זהה (#_Set). כל השמות המופיעים בתרשים מתייחסים לשם ה-gang, שם השאלה או הקטגוריה חסר משמעות בהקשר זה.

יצירת בוחן

אחרי שיש לנו כבר כמה שאלות במאגר אחנו יכולים להתחיל לדבר על בחנים. בוחן (Quiz) הוא למעשה פעילות שמציגה לסטודנט שאלות נבחרות מתוך המאגר בתנאים מסויימים. את השאלות שיוצגו בבוחן מסוים בוחר מי שבונה את הבוחן במסך עריכת השאלות בבוחן, והתנאים משקפים את אופי התפקיד של הבוחן בקורס (תרגיל, מבחן, לומדה וכו'...) ונקבעים במסך הגדרות הבוחן.

במדריך הזה נפעל בשלושה שלבים ביצירת הבוחן:

  1. נוסיף פעילות בוחן לקורס (מבלי לקבוע את ההגדרות שלה בשלב זה)
  2. נוסיף שאלות לתוך הבוחן, נסדר נעמד אותן לפי הצורך, ונקבע את הניקוד של כל שאלה
  3. נחזור למסך ההגדרות ונקבע אותן באופן שיתאים למטרת הבוחן בקורס

לפני שנתחיל - מומלץ מאד להשתמש ב- הפזורים בדפי ההגדרות של מוודל, ובמיוחד בדף הגדרות הבוחן שכולל הרבה מהם. הם מכילים מידע ממוקד ותמציתי על ההגדרה שלידה הם נמצאים.

שלבי העבודה:

הוספת פעילות בוחן

הוספה של בוחן לקורס אינה שונה מהוספה של כל פעילות אחרת. מפעילים מצב עריכה בדף הבית בקורס, ניגשים ליחידת ההוראה שבה אנו מעוניינים לכלול את הבוחן, לוחצים על הוספת פעילות או משאב בתחתית היחידה, ובוחרים בפעילות מסוג בוחן.




המסך הראשון שנתקל בו כאשר רק ניצור את הפעילות הוא מסך ההגדרות של הבוחן. זהו אינו המקום לקביעת השאלות שיופיעו בבוחן, אלא לקביעת הגדרות כלליות הקשורות לפעילות. אין צורך לקבוע את כל ההגדרות מיד עם יצירת הבוחן, אפשר להשלים זאת מאוחר יותר. כרגע, מספיק לתת לו שם ולהסתיר אותו (תחת הגדרות רכיב כלליות > זמינות > מוסתר מהסטודנטים) כדי שסטודנטים לא יכנסו אליו בטרם עת, ולעבור למסך עריכת השאלות בבוחן, בו קובעים אילו שאלות יופיעו בבוחן ובאיזה סדר.


הוספת שאלות לבוחן

אל מסך עריכת השאלות בבוחן מגיעים מבלוק הניהול של בוחן (האפשרות היחידה המסומנת בגלגל שינים קטן). מסך זה הינו פשוט מאד, ובאופן בסיסי מאפשר שתי פעולות:

  1. הוספת שאלות - מתוך מאגר השאלות שלנו, או הוספה של שאלה אקראית מקטגוריה המכילה מספר שאלות
  2. סידור שאלות - זה כולל גם עימוד, חלוקה למקטעים ושימוש בכותרות משנה, וכן קביעה האם ואיך לערבב את השאלות בין נסיונות

שימו לב! אמנם ניתן גם לכתוב שאלות ישירות מתוך המסך הזה, אך זו אינה צורת עבודה מומלצת.

כדי להוסיף שאלות לבוחן, ניגש לתפריט הוספה (בקצה הימני של המסך, בעברית) וממנו נבחר באפשרות ממאגר שאלות. בחלקו העליון של חלון הקטן שיפתח ננווט לקטגוריה שבה נמצאות השאלות שלנו, נסמן ב-✓ את כל השאלות שאנחנו מעוניינים לכלול בבוחן, ונלחץ על הכפתור הוספת השאלות הנבחרות לבוחן בתחתית החלון.



עכשיו, משיש לנו כמה שאלות בבוחן, ניתן לקבוע את הסדר שלהן, ע"י גרירת הצלב הקטן  שבתחילת השורה של כל שאלה. ניתן לאחד שאלות להצגה בעמוד אחד ע"י לחיצה על הסרת מעבר עמוד בתחילת השורה בין שתי שאלות סמוכות, ובאותו האופן להוסיף מעבר עמוד בין שאלות, ע"י לחיצה על הוספת מעבר עמוד בין שתי שאלות. לחיצה על גלגל השיניים  לפני שם השאלה תעביר אותנו למסך העריכה של השאלה (אותו אחד שהגענו אליו כשיצרנו את השאלה במאגר השאלות).

בקצה השורה של כל שאלה נוכל לבחור בתצוגה מקדימה של השאלה בלחיצה על הזכוכית מגדלת  (אותה תצוגה שפתחנו מתוך מאגר השאלות), או במחיקה של השאלה ע"י לחיצה על הפח . כמו כן נוכל לקבוע את הניקוד שלה בלחיצה על העפרון  וכתיבת ניקוד חדש והקשה על Enter בשביל לשמור אותו.

שימו לב! הניקוד שאנו קובעים כאן הינו יחסי. כלומר, אם ברצוננו לתת לכל השאלות משקל זהה, אנו יכולים פשוט להשאיר את הניקוד שלהן 1, ורק לקבוע את הציון הסופי של הבוחן ל-100 (או כל מספר אחר שנבחר). הניקוד יתחלק בין השאלות לפי הערך היחסי של הניקוד שלהן.

כדאי לדעת! בשאלות מסוג מאמר (שאלות הנבדקות ידנית) יש חשיבות לקביעת ניקוד אבסולוטי לשאלות ולא כדאי להסתפק בניקוד יחסי, כיוון שכאשר נותנים את הניקוד בפועל הערך הזה הוא שמשמש כציון המקסימלי שניתן לתת לשאלה.

לתפריט הוספת השאלות שפתחנו קודם נוספה עכשיו האפשרות להוסיף כותרת חדשה, שתסמן את תחילתו של מקטע חדש. כותרת חדשה תמיד תופיע בראש עמוד חדש, והיא מאפשרת לחלק את הבוחן לכמה חלקים מוגדרים שעוזרים הן בהתמצאות, והן בהבהרה של מבנה הבוחן לסטודנטים. כותרות חלקים מופיעות בתפריט הניווט של הבוחן, ומחלקות את רשימת השאלות למקטעים נפרדים.



כדאי לדעת! שימוש בכותרות לחלקים שונים מאפשר לערבב את השאלות רק בחלקים נבחרים של הבוחן, ולא בכולו. אפשרות זו שימושית במיוחד אם יש כמה שאלות פתיחה זהות שאמורות להופיע לכל הנבחנים באופן זהה, ורק אח"כ מגיע חלק שבוחן את הידע באופן אפקטיבי יותר ומורכב משאלות אקראיות ו/או מעורבבות.


הגדרות הבוחן

לאחר שנכניס את השאלות אנחנו יכולים לפנות לשלב ההגדרות של הבוחן עצמו, על מנת לסיים את הגדרת הפעילות לפי המטרה המקורית שלה. נכיר תחילה באופן כללי אילו הגדרות חשובות בבוחן נשלטות ברמת הפעילות עצמה ולא מתוך השאלות:

  1. זמינות הבוחן - כל מה שקשור בשאלה מי?, מתי? ואיפה? יכולים לבצע את הבוחן
  2. ניקוד הבוחן - מדובר בערך הניקוד, אך לא במשקלו בציון הסופי. כלומר, מדובר בקביעה שרירותית יחסית מתוך כמה נקודות מחושב הציון של הבוחן (האם ציון מלא הוא 10 או 30 או 100?)
  3. התנהגות השאלות בבוחן והצגת משובים - אלה החלקים המהותיים ביותר לקביעת מטרת הפעילות. כאן נקבע אילו משובים מוצגים באיזה זמן וכמה פעמים ניתן לנסות לענות על השאלה או על הבוחן. במידה רבה, קביעות אלו הן שיוצרות את ההבחנה הראשונית בין בוחן / תרגיל / לומדה וכד'.
    שימו לב! בניגוד להגדרות השאלה, אותן פגשנו בפרק הקודם של המדריך, הגדרות אלה ישפיעו רק על אופן תצוגת השאלות בבוחן הזה, וניתן בהחלט לשלב את אותן שאלות בהתנהגות אחרת בבוחן אחר.

מטרתנו במדריך זה היא לא לכסות את כל מגוון האפשרויות שניתן להגדיר, ולכן נציין רק את המרכיבים החשובים ביותר להגדרה. פרטי ההגדרות הנ"ל פזורים בין כמה אזורים שונים במסך ההגדרות, ולכן נסקור אותם לפי סדר הופעתם על המסך, ולא לפי החלוקה לעיל (אל דאגה, יש הרבה חפיפה בין השניים).

  1. הגדרות כלליות - כאן כבר נתנו שם לבוחן, אפשר עכשיו להוסיף הנחיה לבוחן, שתופיע לנבחנים טרם התחלת נסיון המענה (כלומר, לפני שראו את השאלות והזמן התחיל לרוץ, אם יש הגבלת זמן).
  2. תזמון - כאן נוכל לקבוע מתי לכל המוקדם ניתן להתחיל נסיון מענה חדש על הבוחן, ועד מתי חייבים לסיים אותו. בנוסף, נוכל לקבוע כאן את הגבלת הזמן לביצוע של נסיון מענה בודד. אם אין הגבלה ניתן להמשיך עם אותו הנסיון עד לזמן הסגירה, אך אם יש הגבלה, הנסיון חייב להסתיים תוך זמן קצוב מרגע שהתחיל. את הקביעה מה יקרה לאחר שחלף זמן סיום הבוחן מומלץ לסמן כהגשה אוטומטית של נסיונות מענה פתוחים.
    כדאי לדעת! את ההנחיות על הבוחן אפשר לראות גם לפני התחלת נסיון המענה, כך שאם אנחנו רוצים לחשוף אותן רק בשלב מאוחר יותר עלינו להסתיר את הפעילות או להשתמש בהגבלת גישה.
  3. ציונים - הדבר היחיד שחשוב לקבוע כאן הוא מה מספר נסיונות המענה המותרים לביצוע הבוחן. לקביעת ציון עובר אין משמעות קריטית במסגרת הבוחן עצמו, אבל היא חשובה לקביעת תלות בין רכיבים (למשל ע"י שימוש במעקב השלמה).
  4. סידור השאלות בבוחן - כאן נוכל לקבוע באופן מהיר כמה שאלות יוצגו בכל עמוד בבוחן. אם אנחנו מעוניינים במספר שונה של שאלות בכל עמוד, מומלץ לקבוע את הההגדרה עמוד חדש על כל השאלות באותו עמוד, ולסדר את העימוד ממסך עריכת שאלות בבוחן.

עד כאן סקרנו כמה הגדרות פשוטות, בסיסיות ואינטואיטביות יחסית, אשר מתייחסות להיבטים כללים של הבוחן. שתי קבוצות ההגדרות הבאות עוסקות באפשרויות מתקדמות יותר, אשר מביאות לידי ביטוי את היותו של הבוחן פעילות מקוונת המאפשרת אינטראקטיביות מסוגים שונים עם הסטודנט המבצע אותו, וקשורות קשר הדוק למטרת השימוש בפעילות זו כפי שהגדרנו אותה בתחילת הדרך.

התנהגות השאלה

אנו קוראים "התנהגות" לדרך שבה השאלה מוצגת, מאפשרת ומגיבה לנסיון המענה עליה. אם אנו מעוניינים שמסיחים בשאלות רב-ברירה (ומספר סוגים נוספים) יופיעו בסדר שונה לכל סטודנט, עלינו לוודא שערבוב תשובות בשאלה מסומן בכן. יש צורך גם בהגדרה זו וגם בהגדרה ברמת השאלה (שראינו בפרק הקודם) כדי לאפשר ערבוב של המסיחים.

מנגנון המשוב בשאלות מאפשר לבחור אחד משלושה מצבים עיקריים:

  • האם ישנו משוב כלשהו על השאלות שצריך להיות מוצג בזמן המענה על הבוחן? אם אין, נבחר בדחיית משוב השאלה -  לאחר הגשת בוחן כולו.
  • האם מגישים כל שאלה מיד, או את כולן יחד רק בסיום הבוחן? אם מגישים כל שאלה מיד נבחר במשוב מיידי - מענה חד פעמי על השאלה.
  • האם אפשר לנסות שוב לענות על השאלה (עם או בלי רמזים), במידה שהתשובה לא היתה נכונה? אם אנחנו רוצים לאפשר נסיונות נוספים במקרה של טעות נבחר באינטראקטיבי - מספר נסיונות מענה לשאלה + רמזים. שימו לב שבאפשרות זו המשובים על השאלה לא יוצגו עד שהסטודנט לא ענה נכון או סיים את כל הנסיונות האפשריים.

כדאי לדעת! הגשת השאלות באופן מיידי בתוך נסיון המענה (אחת משתי האפשרויות האחרונות שצוינו לעיל) מאפשרת לחסום את הצפיה בשאלות הבאות עד להגשת השאלה הנוכחית. אפשרות זו שימושית במיוחד כאשר שאלה מתקדמת יותר חושפת חלק מהתשובה של שאלה שקדמה לה, ואנו מעוניינים שהסטודנטים לא ישתמשו במידע הזה בשביל לענות על השאלה הראשונה.

אפשרויות לתצוגת משוב

בחלק הזה מופיעה טבלה מפורטת של סוגי המשובים והשלבים השונים שבהם אפשר להציג אותם לסטודנטים. השורות בטבלה מתייחסות ל"מה?" ואילו העמודות מתייחסות ל"מתי?":


כיצד ההגדרות לעיל באות לידי ביטוי במשוב עצמו? להלן תרשים שמסכם את האפשריות הקיימות לתצוגת משוב עבור תשובה נכונה, שגויה, ותשובה שגויה שניתן לה רמז. בחלקו התחתון רשימת האפשרויות למשוב עם קודי צבע שונים, ובחלקו העליון מסומנים באותם הצבעים החלקים המושפעים מבחירה באפשרויות השונות:


שילובים שונים של זמן התצוגה עם תוכן תצוגת המשוב מייצרים פעילות עם אופי שונה. כך למשל, בבחנים ומבחנים בד"כ כל המשובים מוצגים רק בסוף, ואילו בלומדות המשובים מוצגים באופן מיידי, ע"מ לאפשר ללומד להבין במה טעה לפני שימשיך לשאלה הבאה.

כדאי לדעת! השילוב הנכון בין התנהגות השאלה לאפשרויות תצוגת המשוב, הוא המפתח ליצירת פעילות מוצלחת אשר מתפקדת בהתאם למטרה שהצבנו לעצמנו. כדאי לשים לב שעל אף שהקביעות הנ"ל זהות לכל השאלות בבוחן, ניתן במקרים רבים לקבוע פרטי תצוגה שונים לשאלה מסויימת ע"י עריכת המשובים בה (ממסך עריכת השאלה).

נשארו לנו עוד כמה הגדרות שנתאר בקצרה:

  1. תצוגה חזותית - אין צורך לגעת בה בד"כ ולכן נדלג עליה
  2. הגבלות נוספות על נסיונות המענה - הגבלות אלו נועדו למנוע גישה לבוחן מחוץ לזמן ולמקום שהוגדרו לו. הן כוללות קביעת סיסמה, הגבלת כתובות IP ושימוש בדפדפן מאובטח
  3. הערכה מילולית מסכמת לבוחן - הערכה מילולית שתוצג לסטודנט בהתאם להשגיו בבוחן. את ההערכה ניתן לחלק לטווחי ציון (נניח 0-60,60-80,80-90,90-100) ולכל טווח לכתוב הערכה מסכמת התואמת את הציון שהושג.

כל יתר ההגדרות בהמשך המסך אינן יחודיות לפעילות בוחן, אלא קיימות בכל רכיב במוּדל, ולכן לא נסקור אותן כאן.

זהו! סיימנו להגדיר את הבוחן ויש לנו בוחן מתפקד. כעת מומלץ לעבור למסך התצוגה המקדימה בלחיצה על הזכוכית מגדלת  בבלוק הניהול של הבוחן, ולבדוק שהבוחן עובד כמצופה. כאשר הכל עובד לפי התוכניות, כדאי לתת לעוזר הוראה או קולגה להתנסות גם כן, כדי לקבל משוב על בהירות השאלות, המשובים ואופן ההצגה שלהם.



ערבוב והגרלת שאלות

אחד היתרונות המשמעותיים של בוחן ממוחשב הוא שניתן ליצור גרסאות רבות ושונות של אותו הטופס (מה שנקרא במבחנים על נייר 'טורים') בקלות וביעילות מבלי לסבך את תהליך הבדיקה של הבחינה (אפילו אם לא כולה נבדקת אוטומטית). ניתן לייצר טפסים שונים באמצעות ערבוב של השאלות, הגרלה של שאלות, או שניהם גם יחד. מדריך זה יציג את הדרך להפעיל כל אחת מהאפשרויות, וכן הגדרות מתקדמות נוספות שקשורות לארגון של בחינה עם מרכיב אקראי.

במדריך זה:
הסבר כללי

בעת בניית טופס הבחינה ניתן לבצע שתי פעולות בסיסיות עם מרכיב אקראי - ערבוב או הגרלה. לפני שנידרש לשאלה כיצד מערבבים או מגרילים שאלות, חשוב ליישר קו לגבי המשמעות של המונחים הללו:

ערבוב - כל הסטודנטים מקבלים את אותן השאלות אבל בסדר שונה. הסטודנטים מקבלים את אותה שאלה במקום שונה בטופס.
הגרלה - סטודנטים שונים מקבלים שאלות שונות. כל סטודנט מקבל מספר זהה של שאלות אבל השאלות אינן בהכרח זהות.

בנוסף צריך להכיר את המקטע (section) - מקבץ שאלות בתוך טופס הבחינה, אשר נוצר ע"י הוספת כותרת חדשה (ראה את הפרק על הוספת שאלות לבוחן).

ניתן להפעיל את שתי האפשרויות יחד, וגם לתחום את השימוש בהם לחלקים שונים בבוחן. למשל, ניתן ליצור בוחן שחלקו הראשון זהה לכל הסטודנטים, החלק השני מכיל את אותן שאלות לכל הסטודנטים אבל בסדר שונה (רק מעורבב), החלק השלישי מכיל שאלות שונות לכל סטודנט (רק הגרלה), והחלק הרביעי מכיל שאלות שונות שגם מופיעות בסדר שונה (ערבוב והגרלה).

ערבוב שאלות

ערבוב השאלות בבחינה יכול להתבצע בכמה רמות (שימו לב שאין מדובר כאן בערבוב מסיחים/אפשרויות בתוך השאלה שנידון בנפרד בפרק על כתיבת שאלה):

ערבוב שאלות בתוך מקטע - השאלות שמהוות חלק מאותו מקטע (אקראיות או קבועות) יוצגו בסדר שונה לכל סטודנט, אבל כולן יוצגו באותו איזור בבחינה. אם הבחינה כולה בנויה ממקטע אחד (ברירת המחדל) אז השאלות יתערבבו על פני כל טופס הבחינה.
ערבוב מקטעים בתוך הבוחן - ניתן לשמור את השאלות (אקראיות או קבועות) בסדר זהה בתוך המקטע, ורק לערבב את המקטעים. כל סטודנט יקבל אותם בסדר שונה.

בנוסף, ישנה אפשרות הנקראת שרשור שאלות, המאפשרת לבטל את הערבוב באופן נקודתי, אם שתי שאלות (או יותר) צריכות להופיע תמיד יחד בסדר מסוים. עוד על כך בחלק להלן.

כל הגדרת ערבוב שמפעילים פועלת על כל הרמות שמתחתיה. אין אפשרות פשוטה, למשל, לערבב רק חלק מהמקטעים בבחינה, או חלק מהשאלות במקטע (למעט מה שניתן להשיג באמצעות שרשור שאלות). את הרמות השונות של הערבוב אפשר לשלב. למשל, ניתן ליצור מקטע של שאלות בסדר קבוע ואחריו מקטע של שאלות מעורבבות, ולערבב בין שני המקטעים האלה בבחינה עצמה.

ערבוב שאלות בתוך מקטע מתבצע פשוט ע"י סימון של האפשרות הזו בדף עריכת השאלות בבוחן בתחילת כל מקטע (מעל לחלוניות הניקוד של השאלות):


את ערבוב המקטעים ניתן להפעיל מדף הגדרות הבוחן, בחלק סידור השאלות בבוחן (יש ללחוץ על "הגדרות נוספות" בשביל להציג את האפשרויות הנ"ל):


הגרלת שאלה אקראית

כזכור, כל בוחן במוּדל מורכב משתי סביבות: מאגר השאלות והפעילות בוחן, שמהווה את טופס הבחינה בפועל. הגרלת שאלות, בניגוד לערבוב, מצריכה הכנה מוקדמת במאגר השאלות, מעבר להגדרה המתאימה בטופס.

כדי להגריל שאלות, חייבים ליצור קטגוריה שממנה השאלות יוגרלו (כפי שמוסבר בפרק על יצירת קטגוריות). אפשר להגריל שאלה אחת או יותר מקטגוריה (עד למספר השאלות שיש בה). מוודל לעולם לא יגריל את אותה שאלה פעמיים מתוך הקטגוריה, ואם לא יהיו מספיק שאלות (כלומר ננסה למשל להגריל 6 שאלות מתוך קטגוריה עם 4 שאלות) הוא יציג הודעת שגיאה. ישנן מעט שאלות מיוחדות בעלות מנגנון הגרלה פנימי אשר בהן אין צורך ליצור קטגוריה עם השאלות ולהגדיר את ההגרלה בתוך הטופס, יוצרים רק שאלה אחת וההגרלה כבר מוגדרת בתוך השאלה - לא נעסוק בהן כאן.

בתוך קטגוריה המיועדת להגרלת שאלות נשים אך ורק שאלות נרדפות, כלומר שאלות שהן שקולות מבחינת הקושי והמשקל שלהן בבחינה, ואם אפשר גם עוסקות באותו עניין בחומר. זה חשוב לא רק מבחינה טכנית, אלא גם כדי לקבל בסופו של דבר בחינה הוגנת שבה כל טפסי הבחינה שיווצרו שקולים זה לזה, ואין טופס אחד שקשה הרבה יותר מרעהו.

לאחר שיש לנו קטגוריות עם שאלות נרדפות, ניתן לשלב אותן בטופס הבחינה דרך עמוד עריכת השאלות בבוחן, בלחיצה על תפריט הוספה כמו בהוספת שאלה קבועה, ובחירה באפשרות שאלה אקראית מקטגוריה:

בתפריט שיפתח נבחר מאיזו קטגוריה להגריל את השאלות, וכמה שאלות להגריל. נוכל גם לבחור להגריל ממספר קטגוריות יחד, אם כולן (ורק הן) מקובצות תחת קטגורית אב אחת משותפת, ע"י בחירה בקטגוריה האב וסימון האפשרות הצגת שאלות גם מתת-קטגוריות:


נשים לב שאחרי בחירה בקטגוריה מסוימת מוצגת לנו למטה רשימת השאלות שמהן יוגרלו השאלות האקראיות. לחיצה על הכפתור הוספת שאלות אקראיות (מקטגוריה) תוסיף לנו את השאלות לטופס הבחינה.

נוכל לראות שבמקום שם השאלה מופיע שם הקטגוריה שממנה מוגרלת השאלה לאותו מיקום בטופס, ושסמל השאלה הוא קוביה (ולא סמל המעיד על סוג שאלה מסוים):


לחיצה על זכוכית המגדלת תבחר שאלה באקראי מתוך השאלות המוגרלות למיקום זה, ותציג לנו אותה בתצוגה מקדימה.

הגדרות מתקדמות
שרשור שאלות

בנוסף לערבוב וההגרלה כפי שהוצגו לעיל, ניתן ליישם עוד מספר אפשרויות מתקדמות יותר, אם עולה הצורך בהן. הראשונה בהן היא האפשרות לשרשור שאלות. אם אנו מעוניינים לערבב את כל השאלות בבחינה, למעט מקבץ של שאלות שאינו מהווה מקטע בפני עצמו. נניח, אם יש לנו מקבץ שאלות קשורות שצריכות להופיע בסדר קבוע, אבל אנו מעוניינים שמיקום המקבץ הזה יהיה שונה בכל בחינה, ומסיבה כלשהי אנו לא מעוניינים להפוך את המקבץ למקטע בפני עצמו.

כדי להבטיח שהשאלות במקבץ יופיעו יחד עלינו לשרשר אותם. הדרך לעשות זאת היא ללחוץ על הכפתור בחירת מספר שאלות בדף עריכת השאלות בבוחן, ואז לסמן ב-V את כל השאלות שצריכות להשתרשר, למעט הראשונה בשרשרת. וללחוץ על הכפתור Chain selected. ליד כל השאלות המשורשרות יפיע סמליל של שרשרת, שאומר שהן תמיד יופיעו אחרי השאלה שמעליהן, ללא תלות בערבוב השאלות.

את השאלה הראשונה במקטע לא ניתן לשרשר לשאלה שבאה לפניה במקטע הקודם. אם בכל זאת מסמנים את השאלה הראשונה במקטע בסימן השרשור אז היא פשוט תופיע תמיד ראשונה במקטע, ללא קשר לערבול השאלות באותו מקטע. אפשרות זו שימושית במיוחד אם מעוניינים שמידע מסוים כמו הנחיות למקטע כולו יופיע תמיד בתחילת המקטע.

כדי לבטל שרשור של שאלות נחזור על הצעדים לעיל, ונלחץ על הכפתור Unchain selected.



תגיות

אפשרות מתקדמת נוספת היא שימוש בתגיות השאלות לשם הגרלה אקראית של שאלות. אם נניח שיש לנו כמה שאלות בתוך אותה קטגוריה, חלקן סימנו בתגית "קשה" וחלקן בתגית "קל":


נוכל לוודא שמתוך הקטגוריה תוגרל תמיד שאלה אחת קשה ושתיים קלות, ע"י בחירה של התגית (או התגיות הרצויות) בחלון ההוספה של שאלה אקראית. שימוש בתגיות מאפשר לנו להגריל שאלות באופן גמיש יותר, כיוון שכבר אין צורך לשים את בקטגוריה נפרדת כל קבוצת שאלות לפי שאלה אקראית בבוחן ספציפי, אלא ניתן להגריל מתוך קטגוריה האב (כולל תתי הקטגוריות) ובכל פעם לסמן תגיות אחרות להגרלה:



שאלות Gang

אם יש לכם כמה קטגוריות של שאלות אקראיות המשמשות בבוחן אחד, ואתם מעוניינים שההגרלה מקטגוריות שונות תהיה מתואמת, כלומר, שיחד עם שאלה מסוימת מקטגוריה א' תוגרל תמיד שאלה מסוימת (ולא אקראית) מקטגוריה ב', תוכלו לבצע זאת ע"י שימוש ב-gang. במצב כזה, הבוחן אינו מגריל X שאלות באופן אקראי ובלתי תלוי, אלא סט מוכן של X שאלות מתוך מבחר סטים. תוכלו לקרוא על אפשרות זו עוד במדריך הייעודי.

היישום של gang בשאלות מורכב יותר מאשר יתר האפשרויות לעיל, ואם אינכם מכירים את את השיטה הזו מומלץ להתייעץ אם עוזר הוראה מקוונת האם היא אכן נדרשת במקרה שלכם. בד"כ ישנה אפשרות פשוטה יותר.

בדיקת שאלות פתוחות

מבין כל סוגי השאלות שניתן לשלב בבוחן, ישנם שני סוגים שאינם נבדק אוטומטית ודורשים בדיקה ידנית - שאלות מסוג מאמר ושאלות מסוג ציור חופשי. בשאלות מאמר ניתן לענות ע"י הקלדה של טקסט מקוון, צירוף תמונות, הקלטת קול או וידאו (ישירות מהדפדפן) או צירוף קבצים. שאלות ציור חופשי מאפשרות לסטודנט לצייר על המסך ולהגיש את הציור עצמו. כיוון ששאלות אלה נבדקות באופן ידני ישנו מנגנון בדיקה נפרד בשבילם בתוך פעילות בוחן, ומדריך זה יתאר כיצד משתמשים בו.

ישנן מספר דרכים שונות לבצע את בדיקת השאלות הפתוחות בבוחן. האפשרות ראשונה (והיחידה שאיננה פיתוח מקומי) היא בדיקה רוחבית, כלומר, בדיקה של שאלה מסוימת אצל כל הסטודנטים ברצף. שיטה זו נחשבת לרוב להוגנת ביותר, כיוון שהיא לא גורמת להטיה של הבודק עפ"י ההישגים בשאר הבחינה. בד"כ, זו גם השיטה היעילה ביותר מבחינת ניהול הזמן של הבודק. האפשרות שמשלימה אותה באופן טבעי היא בדיקה לפי נסיון מענה, כלומר בדיקה של כל טופס בחינה באופן רציף, מבלי לדלג בין סטודנטים. שיטה זו נדרשת לרוב כאשר ישנו קשר בין שאלות שונות שמשפיע על אופן ההבנה של התשובה שהסטודנט כתב. שיטה שלישית לבדיקה היא ע"י ייצוא של כל תוכן התשובות לפעילות מטלה, ובדיקה שלהן בתוך פעילות זו, עם היתרונות של כלי הבדיקה שקיימים בפעילות מטלה (הערות על PDF, בדיקה מרוכזת של קבצים, מחוון ועוד...).

במדריך זה:

מדריך זה לא יסקור כיצד כותבים שאלות פתוחות. נקודת המוצא להסברים כאן היא קיומו של בוחן שכולל גם שאלות פתוחות, שסטודנטים כבר ענו עליו, וכעת אנו מעוניינים לבדוק את תשובותיהם. בהקשר של בניית שאלת מאמר נציין רק שניתן לקבוע מה מהווה קלט הכרחי, ומה מהווה קלט אפשרי. כלומר, ניתן לקבוע האם הסטודנט חייב להקליד טקסט מקוון בשביל לענות על השאלה ויכול לבחור אם להעלות קובץ, או שהוא חייב להעלות קובץ ויכול לבחור אם להקליד בנוסף טקסט מקוון. לבחירה זו השלכות על אופן הבדיקה שיתבהרו להלן. עוד נזכיר שבשאלות פתוחות יש חשיבות לקביעת ניקוד אבסולוטי לשאלה (בדף עריכת השאלות בבוחן) ולא כדאי להסתפק בניקוד יחסי, כיוון שכאשר נותנים את הניקוד בפועל הערך הזה הוא שמשמש כציון המקסימלי שניתן לתת לשאלה.

בדיקה רוחבית

הדרך הנפוצה ובד"כ גם היעילה וההוגנת ביותר לבדיקת שאלות פתוחות היא באופן רוחבי. כלומר, בודקים את אותה השאלה ברצף עבור כל הסטודנטים. כדי לעשות זאת ניגש לאפשרות מתן ציון לשאלות פתוחות בתפריט הניהול של הבוחן:

במסך שיפתח תופיע רשימת השאלות שעלינו לבדוק ידנית, כאשר עבור כל שאלה יופיע (לצד שמה) מספר התשובות שעוד יש לתת ציון להם, מספר התשובות שלהם ניתן כבר ציון, וסך כל התשובות שניתנו לשאלה זו. במשך הבדיקה הערכים בעמודות אלו יתעדכנו בהתאם. ע"מ להתחיל לבדוק את התשובות, נלחץ על הקישור ציון שמופיע תחת העמודה "יש לתת ציון" עבור השאלה הרלוונטית:

כעת תופיע לנו רשימת התשובות של הסטודנטים לשאלה שבחרנו, ומעליה מספר אפשרויות לסינון ומיון. נוכל לקבוע למשל כמה נסיונות להציג בכל עמוד, האם להציג את כל הנסיונות או רק אלה שאמורים לקבל ניקוד, איך לסדר את הנסיונות (אקראית או לפי שם וכד') וכן האם להציג את טקסט השאלה (אם הטקסט ארוך מומלץ להסתיר אותו כדי למנוע גלילה ממושכת). כדי ליישם את הבחירה שלנו ולעדכן את התצוגה נלחץ על הכפתור שינוי אפשרויות. בנוסף, מעל האפשרויות הלו מופיע קישור לחזרה לרשימת השאלות.

מתחת לאפשרויות התצוגה תופיע רשימת התשובות ברצף (מחולקת לעמודים לפי הצורך). עבור כל תשובה יוצג במסגרת כחולה טקסט השאלה (אם בחרנו להציג אותו), תשובת הסטודנט 1 וקבצים מצורפים כקישור להורדה 2. מיד מתחת למסגרת הכחולה תופיע מסגרת ירוקה עם מקום למשוב מילולי לסטודנט 3 ומקום לכתיבת הניקוד הסופי של השאלה 4 שימו לב שהניקוד המקסימאלי לתשובה נקבע על פי מה שרשמתם בדף עריכת השאלות בבוחן:

כשנסיים למלא את המשובים והניקוד בכל התשובות בעמוד שפתוח לפנינו, או כשנרצה לשמור את עבודתינו עד כה ולצאת בינתיים, נלחץ על הכפתור שמירה או שמירה ומעבר לעמוד הבא המופיע בתחתית העמוד.

בדיקה לפי נסיון מענה

לפעמים דרוש הקשר רחב יותר כדי להעריך את התשובה לשאלה ספציפית, המופיע בתשובות לשאלות אחרות. במקרה כזה, בדיקה רוחבית איננה אפשרות מוצלחת במיוחד, ונרצה לבדוק את כל התשובות הקשורות זו לזו באופן מרוכז אצל כל סטודנט. כדי לבדוק את התשובות יחד, לפי נסיון המענה, עלינו לגשת לדף ציונים מתפריט הניהול של הבוחן המרכז את כל נסיונות המענה:

מתחת לכל נסיון מענה יופיע קישור המאפשר מתן ציון לשאלות פתוחות לנסיון מענה ספציפי:

כל קישור כזה יפתח לנו דף שכולל את כל התשובות שכתב סטודנט ספציפי לכל השאלות הפתוחות במבחן. עבור כל שאלה תופיע תשובת הסטודנט 1 וקבצים מצורפים כקישור להורדה 2, ומיד מתחת מקום למשוב מילולי לסטודנט 3 ומקום לכתיבת הניקוד הסופי של השאלה 4. שימו לב שהניקוד המקסימאלי לתשובה נקבע על פי מה שרשמתם בדף עריכת השאלות בבוחן. בנוסף, ישנם שני כפתורים בחלקו העליון של הדף, האחד 5 מאפשר להציג את כל השאלות, ולא רק את הפתוחות, והשני 6 מאפשר להציג את טקסט השאלה:

בסיום (או תוך כדי עבודה, אם מדובר במספר גדול של שאלות או משובים ארוכים) נוכל לשמור את עבודתינו בכפתור שמירה (או שמירה והמשך עריכה) שבתחתית הדף. לחיצה על כפתור שמירה תחזיר אותנו לדף נסיונות המענה, ושם נוכל לבחור בנסיון מענה נוסף לציינון.

יצוא לפעילות מטלה

כאשר מדובר בבדיקה של טקסט מקוון, האפשרויות לעיל יהיו לרוב האופציה המהירה והנוחה ביותר. אבל אם מדובר בתשובה המוגשת כקובץ, או שלמשל מעוניינים לנקד את התשובות ע"י מחוון, ישנה אפשרות לייצא את כל התשובות לשאלה מסוימת לפעילות מטלה, ואז לבדוק אותן עם הכלים הזמינים לפעילות זו וליבא חזרה את הציונים והמשוב לתוך הבוחן.

הייצוא מתבצע באופן רוחבי, כל שאלה פתוחה בבוחן הופכת למטלה נפרדת, שבתוכה סדרה של הגשות מכל הסטודנטים שענו על השאלה הזו. כל מה שהסטודנטים הזינו בשאלה (טקסט או קבצים) יעבור לתוך המטלה. את המטלה (או המטלות) בודקים כפי שבודקים כל מטלה, ובסיום מייבאים את כל המשובים והציונים לתוך הבוחן.

מתחילים בקישור מתן ציון לשאלות פתוחות המופיע בתפריט ניהול הבוחן. מסמנים את כל השאלות שרוצים לייצא לבדיקה כמטלות בתיבת הסימון מימין. לוחצים על הכפתור Export selected questions to Assignments, שנמצא מתחת לרשימת השאלות, וממתינים להודעת האישור שתופיע בראש העמוד עבור על שאלה שיוצאה בהצלחה:

כעת אפשר לעבור לעמוד הראשי של הקורס בו יופיעו סדרה של מטלות חדשות (מוסתרות מסטודנטים), לפי מספר השאלות שבחרנו לייצא:

נכנסים לכל מטלה, בודקים אותה כמו שבודקים מטלות ונותנים ציון בפנים. כשמסיימים חוזרים לדף מתן ציון לשאלות פתוחות ומסמנים בתיבת הסימון את כל השאלות שיצאנו למטלות ובדקנו אותן, וכעת אנחנו מעוניינים לייבא אותן חזרה לבוחן. לוחצים על הכפתור Import selected questions from Assignments:

נתבקש לאשר דריסה של כל הציונים והמשובים הקיימים במטלה, ואחרי כמה רגעים התהליך יושלם וכל הציונים והמשובים יופיעו בתוך הבוחן. על כל מטלה שיובאה (כלומר כל שאלה בבוחן) נקבל דיווח לכמה תלמידים התעדכן הציון/משוב.

חשוב לזכור! בבדיקת שאלה מסוימת, לא מומלץ לערב בין צורת בדיקה זו עם צורת בדיקה אחרת שהוזכרה לעיל, הדבר עלול לגרום למחיקה לא מכוונת של ציונים ומשובים.

תיקונים לאחר הבוחן

לא פעם קורה שיש צורך לתקן שאלות או ניקוד לאחר הבוחן. מדריך זה יסקור את האפשרויות השונות לתיקונים כאלה (באופן כללי) ויציין מה ניתן או לא ניתן לעשות.

בשלב זה עדיין אין מדריך כתוב לאפשרויות השונות, ולכן מובאים כאן בינתיים קישורים לתשובות בפורום על שאלות אלה:

העתקת בוחן שלם

לפנינו אתר קורס עם תוכן קיים, ואנו מעוניינים להעביר אליו פעילות בוחן משנה אחרת (או מקורס אחר). אם נייבא את הבוחן כפי שהוא, יחד איתו יעבור כל מאגר השאלות של קורס המקור, והוא עשוי לשבש לחלוטין את כל מערך הקטגוריות של הקורס שלנו (אם יש עוד שאלות בקורס המקור או בקורס היעד). כדי להימנע מכך, אנו מעוניינים לייצא אך ורק את הבוחן עם השאלות שנמצאות בו, מבלי להעתיק מרכיבים נוספים. כדי לעשות זאת, נשתמש בעובדה שבמאגר השאלות במוודל ישנן קטגוריות תלויות הקשר, ושימוש בהן אינו גורר את כל המאגר ביצוא של הבוחן.

הפתרון יתבצע במספר שלבים:

העברת שאלות לקטגוריה פנימית

כדי להציג את הקטגוריות הפנימיות של הבוחן יש להיכנס ראשית לפעילות הבוחן המדוברת, ובתוך תפריט ניהול הבוחן ניגש לקטגוריות של מאגר השאלות:

Export-1

חשוב! זוהי אינה גישה רגילה למאגר השאלות, ולא ניתן לקצר את הדרך מהעמוד הראשי של מוודל או מכל מקום אחר. רק גישה באופן הזה תציג לנו בחלק העליון של דף הקטגוריות עץ קטגוריות חדש, ספציפי לבוחן המדובר (במסגרת האדומה בתמונה למעלה).

לתוך עץ הקטגוריות הזה נעביר את כל השאלות שמשמשות את הבוחן. אם שמרנו על עץ קטגוריות מסודר, הדרך הפשוטה ביותר להעביר את השאלות היא למצוא את הקטגוריה שלהן ולהעביר אותה לעץ השני ע"י עדכון קטגוריה האב (לחיצה על שם הקטגוריה תביא אותנו למסך העריכה הבא):

Export-2

יש לעשות זאת לכל קטגוריה שמשמשת את הבוחן המדובר (או לקטגוריית העל של כל הקטגוריות האלה), ואם יש צורך אז גם לשאלות בודדות שאינן בקטגוריות הללו.

שימו לב! לא ניתן להעביר קטגוריות שנמצאות ברמה הכי גבוהה מעץ אחד לשני (כמו הקטגוריה "בחנים" בדוגמא לעיל. כדי להעביר קטגוריות אלה הכניסו אותן תחת קטגורית אחרת באופן זמני.

בסופו של התהליך כל השאלות שמופיעות בבוחן צריכות להיות בעץ הספציפי שלו. אם יופעו שאלות נוספות זה לא ישנה כלום, אבל אם תיגרע שאלה כלשהי הבוחן לא יפעל.

Export-3


גיבוי הבוחן

ניגשים למסך הגיבוי של הבוחן, ומבלי לשנות אף הגדרה לוחצים על כפתור התחלת הגיבוי:

Export-4

לאחר שהגיבוי יושלם בהצלחה נועבר אוטומטית לדף ניהול הגיבויים, משם נוכל להוריד למחשב את קובץ הגיבוי שזה עתה יצרנו:

Export-5


שחזור הגיבוי לקורס היעד

בקורס היעד נבחר ב"שחזור" מתפריט ניהל הקורס, ונעלה את הקובץ הגיבוי שהכנו:

Export-6

במסך הבא נלחץ על "המשך" בתחתית המסך. כעת עלינו לבחור את הקורס אליו אנחנו רוצים לשחזר את הבוחן . תחילה נמצא אותו ברשימת הקורסים ע"י שימוש בתיבת החיפוש, ואז נבחר אותו מהתוצאות ונלחץ "המשך":

Export-7

נאשר את שלושת המסכים הבאים עם הגדרות ברירת המחדל שלהם, עד שיופיע הכפתור "ביצוע שחזור":

Export-8

לחיצה עליו תבצע את השחזור ותמקם את הבוחן המיובא באתר הקורס שאליו שחזרנו אותו. נוכל לאתר אותו שם ולהזיז אותו למקומו הרצוי אם יש צורך .

👆
לחצו כאן בשביל להציג את תוכן העניינים

יש גם תוכן עניינים: