מדריכי מוּדל בעברית

Site: 2018/19 moodle2 HUJI
Course: Eyal Ben-Hur: Advanced Moodle
Book: מדריכי מוּדל בעברית
Printed by: Guest user
Date: Monday, 28 September 2020, 13:26

Description

חזרה לתוכן העניינים

הכירו את מוּדל!

מוּדל הינה מערכת ההוראה המקוונת באוניברסיטה העברית. לכל קורס אקדמי ישנו אתר נפרד במערכת, ומורי הקורס יכולים לערוך אותו ולהשתמש בו בשביל לקיים את כל הפעילות המקוונת בקורס. פעילות זו כוללת בד"כ העלאת חומרי קריאה ותרגילים, שליחת הודעות לתלמידים והגשת מטלות ובחנים ממוחשבים, אך יכולה לכלול עוד מגוון רחב של אפשרויות.

להלן הסברים לכמה מהפעולות הראשוניות שיש לבצע בשביל להתחיל לעבוד עם אתר הקורס שלכם. 

שימו לב! בשביל לערוך את העמוד הראשי של הקורס עליכם להפעיל "מצב עריכה" בכפתור משמאל למעלה.

הפיכת הקורס לזמין

בפעם הראשונה שבה תיכנסו לאתר הקורס שלכם הוא יופיע עדיין במצב לא זמין לסטודנטים (תוכלו לראות זאת בצבע האפור של שם הקורס בראש הדף). כדי שהסטודנטים יוכלו לצפות בו עליכם להפוך אותו לזמין (רצוי לאחר שסיימתם לערוך אותו באופן ראשוני). הפיכת הקורס לזמין מתבצעת מתפריט ניהול (בימין המסך) בקישור הגדרות באפשרות Course availability. אחרי שמירת ההגדרות תידרשו לאשר הצהרת מקוריות של החומרים באתר הקורס (כלומר, שלא הפרתם זכויות יוצרים). הפיכת הקורס לזמין תהפוך את שמו בראש הדף לכחול.


העלאת קבצים

לאחר שמפעילים את העריכה באתר הקורס, ניתן לגרור לתוך הדף קבצים מהמחשב האישי, והם יתווספו לדף הבית של הקורס. כל קובץ שנוסיף יצטרף בסוף יחידת ההוראה שאליה גררנו אותו, ואם מדובר בקובץ בשימוש נפוץ (PDF, מצגת וכד') הוא גם יקבל צלמית תואמת.  לאחר שסיימנו להעלות את הקבצים ניתן לכבות את מצב עריכה.


סידור התוכן באתר

כדי לארגן את התכנים שהעלתם בתוך יחידות ההוראה (או להעביר אותם ביניהן, עליכם להפעיל עריכה ואז לגרור את הפריטים באמצעות הצלב הקטן שמופיע מימינם, או ללחוץ על הצלב הזה ולבחור את המיקום המבוקש מהרשימה.


הוספת יחידות הוראה

עם התקדמות הקורס תרצו להוסיף יחידות הוראה נוספות. פעולה זו מתבצעת ישירות מהדף הראשי, כאשר מצב עריכה מופעל. בתחתית הדף ישנו כפתור הוספת נושאים, לחיצה עליו תפתח חלון שבו תבחרו כמה יחידות להוסיף לקורס. לאחר השמירה יתווספו יחידות ריקות לקורס לפי המספר שביקשתם.


עריכת התוכן באתר

כדי לשנות את שמות היחידות או הפריטים באתר הקורס, הפעילו מצב עריכה, ולחצו על העיפרון הקטן המופיע ליד הפריט שאותו תרצו לערוך. בסיום הקישו Enter לשמירה. מתפריט העריכה בצידו השמאלי של כל פריט ניתן למחוק פריטים שאין בהם צורך (מחיקה של יחידת הוראה תמחק את כל התוכן שלה).


ישנן דרכים נוספות ושונות לארגן את תוכן הקורס, כדאי ללמוד להכיר אותן כדי לשקף את מבנה הקורס באופן ויזואלי בצורה הטובה ביותר.

צריכים עזרה? לתמיכה יש לפנות למתאמי Moodle.

בהצלחה!

למה פורום?

פורום במוּדל מהווה דרך נוחה ויעילה לדיון אסינכרוני, כלומר, לדיון שבו כל משתתף מגיב בזמן שנוח לו (בשונה מצ'אט, שבו המשתתפים בשיחה צריכים להיות מחוברים בו זמנית בשביל לשוחח). שני השימושים הנפוצים ביותר לפורום הם "לוח מודעות", שהוא מעין רשימת תפוצה אוטומטית לכל משתתפי הקורס (ונוצר אוטומטית עם כל קורס חדש), ו"פורום דיון" שהוא למעשה תחליף לתכתובת דוא"ל בין צוות ההוראה בקורס והמשתתפים בו, או בין המשתתפים לבין עצמם. מעבר לשני שימושים אלו אפשר לעשות בפורום עוד שימושים רבים ומגוונים שחורגים מעניינו של מדריך מקוצר זה.

איך יוצרים פורום?

  1. מפעילים את העריכה באתר הקורס
  2. מוסיפים פעילות פורום
  3. נותנים לפעילות שם, וכותבים כמה מילים על מטרת הפורום
  4. בוחרים את סוג הפורום הרצוי - ברוב המקרים זה יהיה "פורום רגיל לשימוש כללי"
  5. שומרים את ההגדרות והפורום נוצר


יצירת דיון

בפורום רגיל הפרסומים (פוסטים) משתייכים לדיונים. על פי רוב לכל דיון יש נושא אחד, וכאשר עולה הצורך בדיון אחר פותחים דיון חדש על ידי יצירת פרסום ראשון בדיון. כך זה מבוצע:

  1. נכנסים לפעילות הפורום
  2. לוחצים על הכפתור "הוספת נושא חדש לדיון"
  3. רושמים את נושא הפרסום ואת התוכן שלו
  4. ולוחצים על "שליחת הודעה לפורום" בשביל ליצור את הדיון


איך מגיבים?

השלב הבא וההכרחי בפורום מתפקד הוא תגובה לפוסט שפתח את הדיון על ידי המשתתפים בקורס. כדי להגיב עליהם לבחור באפשרות "תגובה" מתחת לפרסום שאליו רוצים להגיב, ולכתוב את תוכן התגובה (הפעם אין "נושא" כיוון שהוא אמור להיקבע בפרסום הראשון בדיון).


חשוב לציין שישנן אפשרויות רבות נוספות לניהול ושימוש בפורום שעונות כמעט על כל צורך אפשרי.

צריכים עזרה? לתמיכה יש לפנות למתאמי Moodle.

בהצלחה!

יצירה ובדיקה של מטלות

פעילות מטלה היא הגרסה המקוונת לתיבת ההגשות הפיזית לעבודות, באופן דומה לאופן שבו דואר אלקטרוני החליף את הדואר הרגיל. השימוש בפעילות מטלה מרכז את ההגשות של הסטודנטים, את תהליך הבדיקה, ואת החזרת העבודות הבדוקות. ניתן להשתמש בפעילות מטלה בשביל תרגיל שבועי, עבודה סמינריונית או כל קובץ אחר שהסטודנטים נדרשים להגיש. לפעילות זו ישנם מגוון מאפיינים מתקדמים (שלא יכוסו במסגרת מדריך קצר זה) שיודעים לתת מענה לצרכים מורכבים ושונים, מומלץ להכיר אותם בהמשך כדי לייעל את השימוש במטלה.

תתי הפרקים מימין מסבירים שלב אחר שלב כיצד יוצרים ומגדירים מטלה, ואיך הודקים את ההגשות. בנוסף מוסבר איך לאפשר הגשה בקבוצות, וכיצד ניתן להוריד ולבדוק קבצים מרובים באופן יעיל.

הסרטון הבא מסביר כיצד יוצרים מטלה, מגדירים את הפרטים שלה ובודקים את ההגשות של הסטודנטים:

איך יוצרים מטלה?

  1. מפעילים את העריכה באתר הקורס
  2. מוסיפים פעילות מטלה
  3. נותנים לפעילות שם, וכותבים את ההנחיות לביצוע המטלה
  4. ניתן לצרף גם קובץ עם השאלות / הנחיות
  5. שומרים את ההגדרות והמטלה נוצרה


קביעת הגדרות המטלה

פעילות מטלה כוללת מגוון של הגדרות שניתן לקבוע, אשר עוזרות לשקף באופן מדויק את ההיבטים האדמיניסטרטיביים הכרוכים בה. ההביטים העיקריים הם:

  1. זמינות - ממתי ועד מתי אפשר להגיש את המטלה
  2. סוג המענה - למשל, כמה קבצים צריך להגיש? האם יש מגבלה על סוגי הקבצים המוגשים?
  3. סוג המשוב - האם כולל גם הערות מקוונות על PDF? האם המשוב כולל קובץ מוחזר?


צפיה בהגשות

אחרי שיצרנו את המטלה והסטודנטים הגישו את הקבצים, נוכל לצפות בהגשות וגם לבדוק אותן ממסך הציונים וההגשות. מסך זה בנוי כטבלה, שבה כל שורה היא סטודנט, ובעמודות מוצגים הפרטים של ההגשה (פרטי הסטודנט, תאריך ומצב ההגשה, המשוב שניתן וכו'...). ממסך זה ניתן לטפל גם בבדיקת המטלות וגם במחיקת הגשות או מתן הארכה.


כדאי לדעת שישנן אפשרויות רבות נוספות לשימוש במטלה שעונות כמעט על כל צורך אפשרי.

צריכים עזרה? לתמיכה יש לפנות למתאמי Moodle.

בהצלחה!

איך בודקים מטלות?

ישנן שתי אפשרויות לבצע את בדיקת המטלות במוּדל, אשר מתאימות למצבים שונים. הראשונה מתאימה לכל סוגי הקבצים ואילו השניה מתאימה רק לקבצי PDF. נסקור אותן כאן בקצרה.

כניסה לרשימת ההגשות

כל בדיקה של מטלה מתחילה בכניסה למסך ההגשות ישירות מכפתור הציונים שבמסך הראשי של המטלה, או בלחיצה על הכפתור הצגת / מתן ציונים להגשות, ואז לחיצה על הכפתור ציונים בשורה של הסטודנט שאת המטלה שלו רוצים לבדוק:


דרך ראשונה - הורדת קובץ ההגשה

בדרך זו אנחנו מורידים את ההגשות אחת אחת, בודקים אותן במחשב האישי, מציינים הערות על גבי הקובץ אם יש צורך, ומעלים אותו חזרה. כאשר נעלה את הקובץ הבדוק נכתוב מה הציון שניתן ונוכל להוסיף משוב מילולי.

איך עושים את זה?

  1. בשביל להוריד את הקובץ לוחצים על השם שלו במסך ההגשה
  2. את הציון נכתוב בתוך התיבה המיועדת לכך
  3. מתחת לתיבת הציון תופיע תיבה גדולה יותר המיועדת לכתיבת משוב מילולי
  4. מתחת למשוב המילולי ישנו איזור גרירה שאליו אפשר להעלות את הקובץ הבדוק
  5. לא נשכח לשמור את השינויים בכפתור למטה לפני שנעבור לתלמיד הבא


דרך שניה - בדיקת ע"י מציג PDF בתוך מוּדל

הגשות שבוצעו בקבצי PDF או docx (עובר המרה ל-PDF בתוך מוּדל), ניתן לבדוק אותן ישירות מתוך מוּדל, מבלי להוריד אותם למחשב האישי. הגישה למסך הבדיקה כמקודם, רק שהפעם תפתח לנו מצד ימין תצוגה עם הקובץ המוגש, ונוכל להשתמש בסרגל הכלים שמעליה בשביל לציין הערות וסימונים אחרים על גבי הקובץ.

איך עושים את זה?

  1. אם הקובץ לא הופיע מיד נלחץ על הכפתור האמצעי מתוך שלישיית הכפתורים בפינה הימנית התחתונה של המסך
  2. מעל לתצוגת הקובץ נוכל להשתמש בכלים שונים לסימון על הקובץ, כגון סימון V, הדגשה של טקסט והצמדת הערה
  3. כשנסיים עם הבדיקה נכתוב ציון בתיבה המיועדת לכך בצד שמאל
  4. אם יש צורך נוסיף בתיבה מתחת לתיבת הציון משוב מילולי מסכם
  5. מתחת למשוב מופיע איזור גרירה שאליו אפשר להעלות קובץ אם יש צורך
  6. לא נשכח לשמור את השינויים בכפתור למטה לפני שנעבור לתלמיד הבא


כדאי לדעת! ניתן להוריד את כל ההגשות למחשב האישי, לבדוק אותן ברצף להעלות אותן יחד כקובץ ZIP - ההוראות כאן. ניתן גם לאפשר הגשת מטלה בקבוצות כך שתלמיד אחד מקבוצה יגיש עבור כולם, והציון יעודכן אצל כל חברי הקבוצה אוטומטית - ההוראות כאן.

צריכים עזרה? לתמיכה יש לפנות למתאמי Moodle.

בהצלחה!

בדיקה מרוכזת של מטלות


השימוש במוּדל להגשת תרגילים ועבודות (באמצעות פעילות "מטלה") חוסך הרבה התעסקות בכל הקשור להגשה והחזרה של מטלות בדוקות, חלוקת הסטודנטים לקבוצות, פרסום הציונים ועוד. רבים טועים לחשוב כי מרכיב אחד נותר עדיין ידני ומסורבל - הצורך להוריד את כל הקבצים, לבדוק אותם ואז להעלות כל קובץ לסטודנט המתאים (בהנחה שהאפשרות לבדוק את הקבצים בתוך מוּדל אינה מתאימה). למעשה, ניתן להוריד בקובץ דחוס אחד (ZIP) את כל הקבצים שהוגשו, לבדוק ולשמור אותם ואז להעלות את את הקובץ הדחוס למוּדל חזרה. מוּדל ישבץ כל קובץ בדוק לתלמיד שהגיש אותו באופן אוטומטי.

התהליך מורכב משלושה שלבים:
הורדה מרוכזת של קבצים לבדיקה

כדי להוריד את כל הקבצים שהוגשו ניגש למסך ההגשות של המטלה בלחיצה על הכפתור:


ונבחר מהתפריט העליון "הורדת כל ההגשות":


שימו לב! ישנן שתי אפשרויות להורדה:

  1. הורדת הקבצים של כל הסטודנטים בתיקיה אחת
  2. הורדת תיקייה המכילה תיקיות משנה, תיקייה לכל סטודנט ובה כל הקבצים שהגיש

האפשרות הראשונה מומלצת אם כל סטודנט הגיש קובץ אחד בלבד, ואותו הקובץ מוחזר לו, עם הערות, לאחר הבדיקה. האפשרות השניה מומלצת במקרה שכל סטודנט מגיש יותר מקובץ אחד, או במקרה שבנוסף לקובץ שהסטודנט הגיש אנו מעוניינים להחזיר לו קובץ נוסף.

הבחירה בין שתי אפשרויות ההורדה מתבצעת בתיבת הסימון שבתחתית מסך ההגשות של המטלה:



בדיקת הקבצים

כאן מגיע השלב שבו מוּדל כבר לא יכול לעזור לכם… אבל הנה כמה עצות שיסייעו בכל זאת:

טיפ מהיר! ניתן להימנע מלחלץ (extract) את קובץ ה-ZIP בשביל לבדוק ולהעיר בתוך הקבצים שהוגשו. כדי לעשות זאת יש להתקין תוכנת 7zip. אם נפתח את קובץ ה-ZIP  באמצעות התוכנה נוכל לפתוח את קבצי ההגשה ישירות מתוך קובץ ה-ZIP, ולשמור כרגיל תוך כדי העבודה. בסיום (כשנסגור את הקובץ) המחשב ישאל אם אנחנו מעוניינים לעדכן את ה-ZIP, ואם נאשר, אז הקובץ בתוך ה-ZIP יעודכן לגרסה שכוללת את ההערות שלנו ונוכל פשוט להמשיך לבדיקה הבאה…

אם ביקשנו להוריד את ההגשות בתיקיות נפרדות, ייתכן שמהר מאד נגלה שפתיחה של כל תיקייה בנפרד בשביל לשלוף את הקובץ הדרוש אינה תענוג גדול במיוחד. ניתן לחסוך את הטרחה הזו ע"י חילוץ של הקובץ המכווץ לתוך תיקייה אחת, והקלדה של סיומת הקובץ שמעניין אותנו בשורת החיפוש. כך יישלפו במרוכז כל הקבצים הרלוונטיים ונוכל לבדוק אותם בזה אחר זה:


בדוגמה דלעיל חלצנו את ה-ZIP שירד לתיקייה בשם "המון תיקיות" (בצהוב משמאל) ואז השתמשנו במילת החיפוש docx (מסומנת מימין למעלה באדום) כדי לשלוף את כל קבצי Word באופן מרוכז מכל התיקיות.

חשוב לזכור! אם בחרנו בשיטת ההורדה הראשונה (הורדה מרוכזת) אסור לשנות את שמות הקבצים, ואם בחרנו בשיטה השניה (הורדה בחלוקה לתיקיות) אסור לשנות את שמות התיקיות. אחרת מוּדל לא ידע להתאים בין הקבצים הבדוקים לסטודנטים שהגישו אותם

העלאת הקבצים הבדוקים

הכלל הראשון שחשוב לזכור לפני העלאת הקבצים הוא התאמת השפה - אם שמות הקבצים/תיקיות בקובץ המכווץ שלנו כוללים עברית אנו חייבים להעלות את הקובץ כאשר שפת המוּדל היא עברית, אחרת השמות ישתבשו.

במידה וחילצנו את הקובץ נכווץ אותו בחזרה (אך ורק לפורמט ZIP, שיטות כיווץ אחרות לא יעבדו), וניגש למסך העלאת ההגשות:


נגרור את הקובץ אל המקום המיועד, או שנבחר אותו מתוך המחשב (בחירת קובץ) ונלחץ על ייבוא קבצי משוב:


סיימנו!

הקבצים שהעלנו ישובצו כל אחד במשוב לסטודנט שהגיש אותם.

הגשת מטלה בקבוצות

במקרים רבים אנו מעוניינים לאפשר (או לחייב) הגשה של מטלה ע"י מספר סטודנטים יחד. הפתרון ה"נאיבי" שבו סטודנט אחד מכל קבוצה מגיש בשביל כולם אינו מוצלח כיוון שהוא לא מעדכן את הציון לשאר חברי הקבוצה (ואנו צריכים לבצע זאת ידנית). בנוסף, בשיטה זו אין במוּדל שום תיעוד של החלוקה לקבוצות, והמידע הזה עלול להיות מסובך להצגה באופן ברור ומרוכז מתוך המטלות עצמן. הפתרון הוא לאפשר הגשה בקבוצות בהגדרות המטלה, כך נטפל גם בהגשת המטלה ע"י סטודנט אחד עבור כל חברי הקבוצה יחד, וגם בעדכון הציון לכל חברי הקבוצה. נסקור את שתי דרכים ליישם זאת ונכיר את החסרונות והיתרונות של כל אחת מהן.

במדריך זה:

לפני שמתחילים

בכל דרך שנבחר, עלינו לקבוע בהגדרות המטלה שניתן להגיש אותה בקבוצות. להלן סיכום קצר של ההגדרות הרלוונטיות ממסך הגדרת המטלה:

הגדרות מטלה

ראשית, עלינו להפעיל את האפשרות להגשה בקבוצות, המסומנת בעיגול אדום למעלה. לאחר שנבצע זאת יפתחו שאר האפשרויות שתחת הגדרות הגשה בקבוצות. האפשרויות התלויות בהגדרות אחרות מסומנות בחץ ירוק (החץ יוצא מההגדרה הראשונית להגדרה שתלויה בה). כפי שניתן לראות אנו יכולים לחייב הגשה כחלק מקבוצה (יש להיות חבר בקבוצה כדי להגיש), ואם דרשנו שסטודנטים ילחצו על כפתור בשביל להגיש (מחייב את הסטודנטים להקליק על כפתור "שליחת הגשה למתן ציון") אנו יכולים לדרוש שכל חברי הקבוצה יאשרו את הפתרון שהוגש לפני שהוא מוגש בפועל (כל חברי הקבוצה נדרשים להגיש).

אלה הן למעשה ההגדרות הבסיסיות שעלינו לקבוע כל מקרה. מכאן הדרך מתפצלת לשתיים:

  1. יצירת קבוצות מתוך המטלה
  2. יצירת קבוצות מראש ושיוך המטלה לאוסף הקבוצות האלה
דרך א: יצירת קבוצות מתוך המטלה

כדי לאפשר לסטודנטים להתחלק לקבוצות מתוך מסך ההגשה של המטלה, עלינו להפעיל את האפשרות Allow students to choose partners. כעת, סטודנטים שיכנסו להגיש את המטלה יראו את התוספת במסגרת האדומה:

בחירת שותפים

ההודעה העליונה תופיעה אם הגדרנו שניתן להגיש בקבוצות בלבד. ההודעה שאיננו חברים בקבוצה תופיע כל זמן שלא נבחר שותף.

איך בוחרים שותף? פשוט מקלידים את שמו לתוך תיבת החיפוש ולוחצים הוסף שותף אם השם שהקלדנו מתאים בדיוק לסטודנט אחד בקורס, והוא אינו חבר בקבוצה אחרת, אז הוא יתווסף אוטומטית לקבוצה שלנו. בכל מצב אחר תופיע הודעת שגיאה שתסביר מה לא היה נכון (יש יותר מסטודנט אחד / אין אף סטודנט / הסטודנט תפוס). מרגע שבחרנו שותף אחד יש לנו קבוצה תקנית ואנו יכולים להגיש את המטלה:

נבחר שותף

בזה סיימנו את הגדרת ההגשה בקבוצות. בטבלת ההגשות נראה רק הגשה אחת עבור כל קבוצה, ובה יפורטו חברי הקבוצה. כאשר נזין את הציונים, הציון יקבע אוטומטית לכל חברי הקבוצה.

היתרון המרכזי של שיטה זו הוא הפשטות והמהירות שבה ניתן ליישם אותה. יתרון זה בא על חשבון האפשרות לקבוע הגבלות נוספות על החלוקה לקבוצות. למשל, מה אם אנחנו מעוניינים להגביל את גודל הקבוצות? לקבוע את הקבוצות מראש? להשתמש בקבוצות הללו לפעילות אחרת במוודל? לשנות את מועדי ההגשה לפי קבוצה? להתערב באופן החלוקה לקבוצות? - ובכן, כל זה לא ניתן לביצוע או הגדרה בשיטה הזו, אבל ניתן בהחלט ליישום בשיטה השניה.

דרך ב: יצירת קבוצות מראש ושיוך המטלה לאוסף הקבוצות האלה

בשיטה זו הקבוצות נוצרות באופן בלתי תלוי במטלה, ואנו רק משתמשים בהם בתוך המטלה. ככלל, ניתן אפשר לשייך סטודנטים לקבוצות בעצמנו (ידנית או אוטומטית) ואפשר לתת להם להתחלק לבד. כיוון שהאפשרות השניה הרבה יותר רווחת בקבוצות שותפים למטלות, נתמקד רק בה המדריך הזה.

כדי לאפשר לסטודנטים להתחלק לקבוצות, אנחנו צריכים תחילה ליצור סט של קבוצות ריקות. לרוב זה יעשה באופן אוטומטי לפי חלוקה של מספר הסטודנטים במספר השותפים הרצוי בקבוצה. ניגש למסך הקבוצות, ושם נוכל לראות שלוש אפשרויות ליצירת קבוצות, נבחר באפשרות "יצירת קבוצות אוטומטית" ונגיע למסך ההגדרות שלה:

יצירת קבוצות אוטומטית

במסך ההגדרות (מלמעלה למטה):

  1. ניתן שם גנרי לקבוצות (שימו לב, השם חייב לכלול את התו # או @ בשביל לשלב מספר או אות באופן אוטומטי בשם הקבוצה)
  2. נקבע שאנו מעוניינים ליצור מספר קבוע של קבוצות (ולא מספר קבוצות שתלוי במספר הסטודנטים)
  3. נרשום מה מספר הקבוצות הדרוש. אם נניח שיש בקורס 90 סטודנטים ואנו רוצים לאפשר הגשה בשלשות ניצור 30 קבוצות
  4. נבחר ביצירת קבוצות ללא הקצאה של סטודנטים, כדי ליצור קבוצות ריקות
  5. נשייך את הקבוצות לאוסף קבוצות חדש
  6. ניתן לאוסף הקבוצות שם אינפורמטיבי

כעת, כשנלחץ על "תצוגה מקדימה" תופיע רשימה של כל הקבוצות שיווצרו. נבדוק שהיא תואמת את ציפיותינו, נתקן אם יש צורך, ונלחץ על "שמירה" כדי ליצור את הקבוצות.

השלב הבא הוא לאפשר לסטודנטים להשתבץ לקבוצות. לשם כך נוסיף לקורס פעילות מסוג "תלמידים בוחרים קבוצה":

תלמידים בוחרים קבוצה

במסך ההגדרות של הפעילות לאחר שניתן שם לפעילות, נקבע את ההגדרות הבאות:

  1. הצגה לסטודנטים של הבחירות - כך הם יוכלו לדעת מי תפוס ומי פנוי
  2. תצוגת החברים בכל קבוצה - כדי שידעו לאיזה קבוצה הם רוצים להצטרף
  3. נאפשר עדכון של הבחירה, למקרה שמישהו שינה את דעתו. שימו לב שלפני תחילת הגשה המטלה נסגור את הפעילות הזו לשינויים, כך שלא יקרה מצב שסטודנט יעבור לקבוצה שכבר הגישה.
  4. נציג באופן מרוכז את כל המשתמשים שעוד לא בחרו קבוצה (זה לא הכרחי, רק יכול קצת לעזור במציאת שותפים)
  5. נגביל את מספר החברים בקבוצה
  6. נקבע את ההגבלה למספר הרצוי. בדוגמא שלנו מדובר בשלשות

שימו לב! כל הקביעות הללו הן רק בגדר המלצה, לפי השימוש הרווח בכלי ליצירת קבוצות למטלה. ניתן בהחלט לשנות כל אחת מההגדרות האלה כדי שתתאים יותר למקרה הספציפי שלכם.

תחת הכותרת "קבוצות" מופיעות כל הקבוצות בקורס, מחולקות לאוספים במידה ויש כאלה. אוסף קבוצות מופיע בגופן מודגש, ולידו יש משולש קטן שמאפשר לפתוח אותו ולראות איזה קבוצות יש בו. כדי לקבוע שבפעילות זו תלמידים יכולים להצטרף לקבוצות מאוסף "תרגיל אמצע", נבחר אותו ונלחץ על "הוספת אוסף קבוצות" - נוכל לראות שכל הקבוצות באוסף הצטרפו לרשימה, ולידן בסוגריים (שהפוכות בתצוגה עברית) מופיע מספר הסטודנטים המקסימלי המותר לקבוצה.

בהמשך ההגדרות ניתן גם להגביל את הבחירה לתקופת זמן, לציין הגבלת גישה וכן לקבוע אינדיקציה להשלמת פעילות. כל אלה מאד שימושיים (למשל כדי לוודא שמי שלא בחר שותפים לא נכנס לפעילות הגשת המטלה) אבל לא חייבים להגדיר אותם כדי להמשיך הלאה, ולכן נדלג עליהם ופשוט נשמור את הפעילות החדשה. כעת כל סטודנט שיכנס לפעילות יוכל לראות את רשימת הקבוצות ולבחור לאיזו הוא מצטרף (שמות החברים הקיימים יופיעו גם הם):

בחירת קבוצה


חוזרים להגדרות המטלה, והפעם נגדיר שתלמידים לא יכולים לבחור שותפים, ושהמטלה זמינה עבור קבוצות מתוך אוסף הקבוצות שיצרנו ('תרגיל אמצע'):

בחירה מאוסף קבוצות

סיימנו!

כעת הסטודנטים מתחלקים לקבוצות בפעילות שיצרנו וקבוצות אלה משמשות להגשת המטלה.

לשיטה זו יתרונות רבים, למשל:

  1. ניתן לעשות שימוש חוזר באותן קבוצות, אם אין צורך לערבב את הסטודנטים
  2. ניתן להגביל את הגישה למטלה זו או לכל פעילות אחרת כתלות בשייכות לקבוצה כלשהי (מדרבן את הסטודנטים להתחלק לקבוצות)
  3. אפשר לקבוע הגדרות מותאמות לקבוצה, כמו הגשה באיחור
  4. אפשר להתערב במבנה הקבוצות באופן יזום (למשל לצוות סטודנט שהצטרף מאוחר לקבוצה קיימת)
  5. אפשר להגביל באופן מעשי את מספר החברים בקבוצה, ולא להסתמך רק על ההנחיה לסטודנטים

מהו בוחן?

בוחן הוא פעילות במוּדל המאפשרת להציג לתלמיד סדרה של שאלות, לקבל את תשובתו, ולבדוק אותה באופן אוטומטי (אם לא מדובר בשאלה פתוחה). פעילות בוחן היא כלי גמיש ושימושי מאד למגוון של מטרות, וכוללת מגוון רחב של סוגי שאלות אפשריים ושל אפשרויות להגדרת משובים, תרחישים, והתניות. על אף גמישותו הרבה, אין צורך בהיכרות עם כל שלל האפשרויות בשביל להעמיד בוחן פשוט ומתפקד אחד. במדריך להלן נציג את המינימום הנדרש בשביל להתחיל לעבוד עם בחנים, ועם זאת לעשות זאת נכון כבר מההתחלה.

שלבי הפעולה ביצירת פעילות בוחן

אפשר לחלק את תהליך יצירת הבוחן במוּדל לשלושה שלבים, שמהווים את פרקי המדריך הזה:

  1. החלטה על מבנה הבוחן ומטרתו, וכתיבת מסמך (מחוץ למוּדל) עם פירוט של השאלות שנרצה לכלול בבוחן, ויתר המידע שדרוש כדי לכתוב את הבוחן במוּדל
  2. בחירת סוג השאלות המתאים ליישום הבוחן שכתבנו, וכתיבתן בתוך מוּדל
  3. בניית הבוחן מהשאלות שכתבנו, וקביעת יתר ההגדרות הנוגעות אליו בהתאם למטרות שהגדרנו

דבר אחד שחשוב להבהיר כבר עכשיו, הוא שבשונה מפעילויות אחרות במוּדל, פעילות "בוחן" מערבת שני אזורים שונים באתר הקורס. הראשון הוא מאגר השאלות, שבו אנחנו כותבים ומסדרים את כל השאלות שנשתמש בהן בקורס, והשני הוא פעילויות הבוחן עצמן, שאותן אנו יוצרים בדף הראשי ומכניסים לתוכן את השאלות שיצרנו מהמאגר.

הנה תרשים סכמתי של אופן העבודה עם בחנים:


צד שמאל בתרשים מציג את האזור שנקרא מאגר השאלות, ובתוכו חלוקה היררכית של קטגוריות שבתוכן נמצאות שאלות מכל מיני סוגים. מימין מוצג הדף הראשי של קורס, שבו הוספנו פעילויות בוחן, והחצים מדגימים כיצד אנו יוצרים קישור בין פעילות הבוחן לבין שאלות מסוימות מתוך המאגר.

אפשר להתחיל? עברו לשלב הבא: הכנות מקדימות


קביעת מטרת ומבנה הבוחן

כאמור, למרות שמה, פעילות מסוג "בוחן" במוּדל יכולה לשמש למגוון של מטרות, ולאו דווקא להיות מבדק נושא ציון על חלק מצומצם מהחומר (כפי שמשתמע מהשם "בוחן" בדרך כלל). למעשה, כל פעילות אינטרקטיבית שבה הסטודנט נדרש לבצע פעולות בתוך מוּדל יכול להיות מטרה לפעילות בוחן. אין משמעות הדבר שיתר הפעילויות במוּדל מיותרות, במקרים מסוימים הן מתאימות יותר למטרה הנדרשת. למשל, אם אנחנו רוצים לאסוף פרטים מהסטודנטים, אך לא לבדוק ידע או לתת משוב על הפרטים שנאספו, סביר שפעילות מסוג שאלון תתאים יותר למטרה זו.

להלן כמה מהשימושים הרווחים בפעילות בוחן (לחצו עליהם להסבר נוסף):

כל תרגיל שניתן לסטודנטים, בין אם הוא פתוח או סגור (כלומר יכול להיבדק אוטומטית) ניתן לבצע באמצעות פעילות בוחן. היתרון העיקרי בשימוש בפעילות בוחן עבור תרגיל הוא בתרגילים הסגורים, כיוון שאז נחסכת הבדיקה שלהם, אבל גם בתרגילים פתוחים יש יתרונות לפעילות בוחן, כמו אפשרות לבדיקה רוחבית לפי שאלה, ולא לפי תרגיל

בניגוד לתרגיל שבדרך כלל בודק חומר שנלמד בכיתה, לומדה משמשת ללימוד עצמי של חומר מסוים, ולבדיקת ההבנה שלו לאחר מכן. לומדות יכולות להעמיק בחומר שנלמד בכיתה, לשמש ככלי עזר לחזרה על החומר בקצב של הסטודנט, ולהעברה של כל חומר שפשוט אין זמן או טעם ללמדו בכיתה. שימוש בפעילות בוחן יאפשר לנו לא רק לתת ציון על השיגיו של התלמיד בלומדה, אלא גם לתת לו משוב ענייני ומותאם לקשיים שבהם הוא נתקל

מבדק מאפשר לסטודנטים לבדוק את מצב הבנתם בחומר. זהו מעין בוחן לשימוש עצמי. המבדק יכלול שאלות שאמורות להקיף תחום מסוים, והמשוב על המבדק יאפשר לסטודנט לברר לעצמו אילו חלקים הוא מבין יותר ואילו פחות. זוהי מעין הדמיה של בוחן אמיתי, אבל בלי מרכיב הלחץ והזמן

מגבלות תקציב וזמן הכניסו גם חלק מהמעבדות הרטובות לחדרי המחשבים. ניתן להשתמש בבוחן כפעילות המעבדה עצמה, או כפעילות מלווה שאיתה בונים את דו"ח המעבדה

כמובן, ניתן לבצע איתה כל סוג של מבחן, החל מבדיקה בקיאות פשוטה כדי לוודא קריאה של החומר, ועד למבחן סוף קורס במקרה כזה נשתמש באתר מוּדל ייעודי שהוקם לצורך הענין: Exam Moodle.


כל אחד מסוגי הפעילויות האלה יראה אחרת, יגיב אחרת, וידרוש מאיתנו הכנות אחרות ליצירתו. בחלקן נרצה להגריל ערכים או שאלות שונות לכל סטודנט, כדי למנוע העתקות, באחר נרצה משובים מפורטים ומותאמים שיוצגו תוך כדי הלמידה, וייתכן שנרצה לתת רמזים או נסיונות חוזרים לביצוע של השאלות או הבוחן - על כל אלה אנו צריכים לחשוב מראש ולהחליט ברמה העקרונית טרם ניגש לכתיבה של הבוחן. בחירות אלו ישפיעו על אופן ניסוח השאלות, כתיבת המשובים, שיטת הניקוד ועוד.


כתיבת הבוחן (מחוץ למוּדל)

אחרי שהחלטנו מהן מטרות הבוחן ומה הציפיות שלנו ממנו, הגיע הזמן לכתוב אותו בפועל. אין הכוונה כאן לכתיבת הבוחן במוּדל, אלא לכתיבה של הבוחן או התרגיל כפי שהייתם כותבים אותו עד היום, ככל הנראה במעבד תמלילים. עם זאת, כיוון שהבוחן מיועד לעבור למוּדל אח"כ, כדאי להקפיד על כמה דברים שיהפכו את העבודה בהמשך לנוחה ויעילה יותר (לאו דווקא לפי סדר החשיבות):

  1. בכל שאלה רישמו מהי התשובה הנכונה, ואם יש מסיחים (כמו בשאלת רב ברירה) פרטו גם אותם. אם ישנן תשובות אפשריות עם ניקוד חלקי, ציינו אותן ואת הניקוד שניתן להן
  2. חישבו תמיד מהי התשובה הכללית ביותר שניתן לבקש מהסטודנט ועדיין לבדוק אוטומטית ללא בעיה. למשל, במקום להציע מסיחים לשאלה מספרית, אפשר פשוט לבקש שיקליד מספר. עם הזמן תכירו את מגוון סוגי הקלט שניתן לבקש מסטודנטים מעבר לבחירה בשאלת רב-ברירה
  3. כתבו את המשובים השונים שצריכים להופיע עבור כל שאלה או חלק ממנה. חישבו מתי אתם מעוניינים שהמשוב יופיע - תמיד? רק בתגובה לתשובה לא נכונה? רק בבחירה במסיח מסוים? במהלך ביצוע התרגיל או רק בסיומו?
  4. הכינו מראש תמונות, קבצי קול, קבצי נתונים, או כל מדיה אחרת שאתם מתכוונים לשלב בבוחן (כן, זה אפשרי!), וכתבו ליד השאלות הנוגעות לה במה בדיוק תשתמשו

הכל מוכן? אפשר לעבור לשלב הבא: כתיבת שאלות במוּדל


כתיבת שאלות

אחרי שיש לנו טיוטה מוכנה של הבוחן (עדיין לא במוּדל), השלב הראשון ביצירת הבוחן הוא כתיבת השאלות. בשביל להתחיל לכתוב שאלות במוּדל עלינו להכיר אזור באתר הקורס שנקרא מאגר השאלות ומכיל את כל השאלות שנכתוב בקורס, לכל הבחנים. בתוך מאגר השאלות ניצור קטגוריה, שהיא מעין תיקייה, ובתוכה ניצור את השאלות. בסיום הכתיבה של כל שאלה נבדוק אותה, בשביל לוודא שהיא עובדת באופן תקין.

לחצו על השלבים להלן כדי להציג אותם:

יצירת קטגוריות

כל השאלות שאנו כותבים מופיעות באזור באתר שנקרא מאגר השאלות. בד"כ בכל קורס יש מספר תרגילים ובכל תרגיל מספר שאלות, מה שגורם לשאלות להצטבר לעשרות בודדות לפחות, ולפעמים אף למאות ויותר מכך. כדי לסדר את השאלות במאגר אנו משתמשים בקטגוריות שבאופן עקרוני זהות לחלוטין לתיקיות במחשב. כשם שיש לנו עץ תיקיות במחשב שבו אנו מסדרים את הקבצים, וכל קובץ יכול להיות רק בתיקיה אחת בזמן נתון (אלא אם יוצרים לו עותק), כך גם עם שאלות. אנו מסדרים את השאלות בתוך קטגוריות, והקטגוריות יכולות להסתעף לעץ היררכי שעוזר לנו לסדר את השאלות.

איך יוצרים קטגוריה?

  1. תחת בלוק ניהול הקורס, ניגשים למאגר השאלות ובתוכו למסך הקטגוריות.
  2. יופיע לפנינו עץ הקטגוריות של הקורס. נגלול מטה לתחתית המסך ונוסיף קטגוריה חדשה תחת הכותרת הוספת קטגוריה.
  3. נבחר קטגורית אב (מומלץ בשלב זה לבחור את ההקטגוריה העליונה ביותר: Top for, הגזע של כל עץ הקטגוריות בקורס).
  4. ניתן שם לקטגוריה החדשה שאנחנו יוצאים בתוך קטגורית האב - מומלץ מאד לתת שם אינפורמטיבי, שיעזור להבין מה הקטגוריה כוללת
  5. ניתן להוסיף גם תיאור שמסביר אילו שאלות עתידות להיכלל בקטגוריה הזו, לשימושם של אנשים אחרים בצוות ההוראה בקורס, וגם לשימושכם בפעם הבאה שתחזרו לקטגוריה (שעשויה להיות רק בעוד שנה...)
  6. לבסוף נלחץ על הכפתור הוספת קטגוריה, הדף יתרענן, והקטגוריה החדשה שיצרנו תופיע ברשימת הקטגוריות.

לחיצה על שם הקטגוריה תוביל אותנו לרשימת השאלות הכלולות בה, שזה בדיוק השלב הבא...


איך מסדרים את השאלות בקטגוריות? איך שנוח! השמות של הקטגוריות והמבנה של העץ צריכים לשרת מטרה אחת עיקרית - להקל על מציאת כל שאלה בתוך המאגר. בד"כ יש שתי סכמות כלליות לארגון השאלות - או לפי תוכן השאלה, או לפי ההקשר שלה בקורס (באיזה תרגיל היא מופיעה). ברוב הקורסים המאגר עובר משנה לשנה והולך ומתפתח ולכן כדאי לתת את הדעת גם על שינויים אפשריים בקורס כשמסדרים את המאגר. היוצא מן הכלל היחיד לכל זה הוא קבוצת שאלות נרדפות, כלומר מקבץ שאלות דומות שמהן מוגרלת לכל סטודנט אחת (או יותר) באקראי בבוחן מסוים. במקרה כזה כל המקבץ חייב להופיע בקטגוריה אחת, כדי שמוּדל ידע מתוך מה להגריל.

כתיבת שאלה

במוּדל ישנו מגוון רחב של שאלות שניתן לשלב בבחנים, וכל אחת מהן יוצרים באופן מעט שונה. במדריך הזה נתמקד באופן היצירה של שאלת רב-ברירה כאבטיפוס ליצירת שאלה בכלל.

שימו לב! מומלץ לנסות מספר סוגי שאלות אם אתם לא בטוחים מה הכי מתאים. אל תתקבעו על סוג שאלה מסוים רק בגלל שהוא נשמע מתאים לצרכים שלכם, יתכן שהפתרון האופטימלי יושג ע"י שימוש בסוג שאלה אחר.

בבנית השאלה במוּדל אנו מבחינים בין שלושה סוגים של תוכן שאנו צריכים / יכולים למלא:

תוכן השאלה - גוף השאלה, החלק שמציג את הבעיה שעל הסטודנט לפתור. בסוגי שאלה רבים, חלק זה כולל גם את התשובות האפשריות, ולמעשה כל השאלה נכתבת בו.
תשובות - תוכן התשובה הנכונה המצופה מהסטודנט, ולפעמים גם תוכנן של תשובות שגויות או נכונות חלקית (כמו בשאלת רב ברירה). חלק זה, הינו החלק המושפע והמשתנה ביותר מסוג השאלה שנבחר, כיוון שההבדל העיקרי בין סוגי שאלות הוא למעשה סוג הקלט הנדרש מהסטודנט (טקסט / מספר / סימון), ובכתיבת התשובות אנחנו מטפלים בדיוק ברכיב הזה.
משובים - מידע המוצג לסטודנט אחרי שניסה לענות על השאלה. המשוב יכול להיות כללי ולהופיע תמיד, או מותנה בנכונות הבחירה של הסטודנט או בתוכן הבחירה הספציפית שלו. סוג המשובים הניתנים ליישום בשאלה תלוי בסוג השאלה, ותלוי גם באופן התנהגות השאלה בתוך הבוחן, אבל על כך בהמשך.

איך יוצרים שאלת רב-ברירה?

  1. ניגשים למאגר השאלות לקטגוריה בה אנו רוצים ליצור את השאלה (כלומר ניגשים למסך הקטגוריות כמוסבר בשלב הקודם, ולוחצים על הקטגוריה שאנחנו מעוניינים להוסיף לה שאלה)
  2. לוחצים על הכפתור יצירת שאלה חדשה... ומתוך התפריט שנפתח בוחרים את הסוג "רב־ברירה" ולוחצים על הוספה
  3. בשדה שם השאלה ניתן לשאלה שם אינפורמטיבי (השם לא יהיה גלוי לסטודנטים!) שיעזור לנו לאתר אותה אח"כ ברשימת השאלות
  4. בשדה תוכן השאלה נכתוב את הגזע של השאלה, כלומר רק את השאלה ולא את המסיחים (=התשובות האפשריות). כדאי מאד לנסח את הגזע כך שיכלול את מירב המידע הרלוונטי לשאלה, ולהשאיר למסיחים רק את מה שבאמת שונה בין תשובה לתשובה
  5. ניקוד - השאירו אותו על 1.
    שימו לב! אין חשיבות לערך האבסולוטי של ניקוד, רק לערכו היחסי בתוך השאלה. השלב היחיד שבו הניקוד שתכניסו מקבל את ערכו האבסולוטי הוא בעת קביעת הניקוד הכולל של הבוחן
  6. כעת עלינו לבחור באיזה סוג של שאלת רב-ברירה אנחנו מעוניינים. האם ישנה תשובה אחת או תשובות מרובות נכונות? אם נבחר בתשובות מרובות, הסטודנט יוכל לסמן יותר ממסיח, והניקוד של כל המסיחים שסימן יסכם לניקוד של השאלה
  7. מיד אח"כ מופיעה האפשרות לערבב את התשובות, כלומר להציג אותן בסדר שונה לכל סטודנט - אם אין הגיון בסידור של התשובות מראש (כמו למשל רשימה של שנים שמסודרת באופן כרונולוגי) השאירו אותה מופעלת
  8. את האפשרות למספר את האפשרויות השאירו תמיד על "ללא מספור"
  9. כעת נגיע לרשימת התשובות. בשלב ראשון יופיעו מקומות למילוי של 5 תשובות אפשריות, אבל אין חובה להשתמש בכולן ואפשר להוסיף עוד אם רוצים. כדי לשמור את השאלה נצטרך למלא לפחות שתי תשובות אפשריות
  10. כל תשובה אפשרית (נקראות "בחירה 1", "בחירה 2" וכו'...) כוללת שלושה מרכיבים:
    • תוכן התשובה - המסיח עצמו. אל תמספרו את המסיחים והשתדלו לשמור אותם קצרים ככל הניתן
    • הניקוד - עלינו לבחור אותו מתוך רשימה קבועה מראש, הכוללת אל כל השברים בין 0/10 ל-10/10 וכן מספר אפשרויות נוספות. שימו לב שניתן גם לתת ניקוד שלילי (לפי אותם שברים), אבל כברירת מחדל ניקוד השאלה לא ירד אף פעם מתחת לאפס.
      שימו לב! אם ניתן לבחור רק תשובה אחת, חובה לתת ניקוד של 100% לפחות לתשובה אחת, ואם ניתן לבחור מספר תשובות, אזי סך האפשרויות הנכונות חייב להיות 100% לפחות, אחרת לא יהיה ניתן לשמור את השאלה
    • משוב ספציפי לתשובה - מידע שיוצג לסטודנט אחרי שהגיש את השאלה/הבוחן, אם בחר במסיח הזה
  11. לאחר שסיימנו להכניס את התשובות האפשריות השאלה מוכנה, וניתן ללחוץ על שמירת שינויים בתחתית הדף ולעבור לשלב הבדיקה שלה


כדאי לדעת! שאלות רב-ברירה עם אפשרות בחירה במספר תשובות הן התחליף הנכון והפשוט ליישום שאלות שבהן יש אפשרויות כמו "א+ג נכונים" בתור תשובה בודדת. במקום ליצור תשובות בשביל השילובים האלה, פשוט מאפשרים לסטודנט לסמן את כל מה שנכון. באופן כזה מאפשרים לסטודנטים להפגין באופן מדוייק את מה שהם יודעים בלי לתת או להוריד ניקוד על תשובות שסומנו מתוך ידע חלקי.

שימו לב! אם בחרתם ליצור שאלת רב ברירה עם אפשרות בחירה במספר תשובות, חשוב מאד לקבוע את הניקוד באופן מתאים. כלל אצבע לקביעה של הניקוד: כל אפשרות נכונה מקבלת 100 חלקי מספר האפשרויות הנכונות, וכל תשובה לא נכונה מקבלת 100 חלקי מספר האפשרויות הלא נכונות. אם לא נקבע ניקוד שלילי, כל סטודנט שיסמן את כל האפשרויות פשוט יקבל את מלוא הניקוד על השאלה.

כדאי לדעת! גם בגוף השאלה וגם במסיחים ניתן להשתמש בכל האפשרויות שעורך הטקסט המובנה של מוּדל מאפשר מעבר לעיצוב הטקסט, ובכללן שימוש בטבלאותהוספת תמונות או מדיה אחרת, הוספת קישורים, שימוש במשוואות ועוד...

בדיקת שאלה

כדי שנוכל להיות בטוחים שהזנו את השאלה באופן תקין, חשוב להשתמש בכלי התצוגה המקדימה, המאפשר לנסות לענות על השאלה ולבדוק אם התגובה של מוּדל תואמת את הציפיות שלנו. מסך התצוגה המקדימה מאפשר לנו לבחון כיצד השאלה תראה כחלק מבוחן, ולשם כך הוא כולל עוד מספר הגדרות שלא ניתן לקבוע אותן ברמת השאלה, אבל הן משפיעות על התצוגה שלה.

כדי להציג שאלה בתצוגה מקדימה אנו מאתרים אותה במאגר השאלות, פותחים את תפריט העריכה (מופיע בערך באמצע השורה) ומתוכו בוחרים בתצוגה מקדימה. השאלה תוצג בחלון חדש (או בלשונית חדשה), שבחלקו העליון מופיעה השאלה עצמה (כולל התשובות האפשריות) ותחתיה האפשרויות הבאות בכפתורים:

  1. נסיון מענה חדש (לא זמין לפני שהגשנו את השאלה) - מאתחל את החלון התצוגה המקדימה
  2. שמירה - שמירה של התשובה ללא הגשה שלה
  3. הצגת התשובה הנכונה - מוּדל יענה בשבילכם על השאלה עם התשובה שתקבל את מלא הנקודות. שימו לב שאם יש יותר מתשובה אחת כזו תוצג רק אחת האפשרויות
  4. הגשה וסיום - הגשת התשובה לבדיקה (וסיום ה"בוחן")
  5. סגירת תצוגה מקדימה - תסגור את החלון

ייתכן שלפני הכפתורים הנ"ל תוצג לכם טבלת היסטורית נסיונות מענה, מיד נגיע גם אליה.

כאמור, מטרת התצוגה המקדימה היא לא רק לבחון אם היא כתובה נכון, אלה גם כיצד תראה במסגרת הבוחן שאנחנו מתכננים, עוד לפני שיש לנו בוחן לשלב אותה בו. לכן, מתחת לאפשרויות הנ"ל יש עוד מספר הגדרות שניתן לקבוע בנוגע לתצוגה, שכולן נשלטות בסופו של דבר בהגדרות הבוחן עצמו:

  1. אפשרויות הנסיון:
    • מנגנון המשוב בשאלה - מתאר כיצד השאלה "תתנהג", כלומר האם היא תוגש מיידית או רק עם הבוחן כולו? האם יהיה ניתן לנסות לענות עליה שוב? האם המשוב יוצג מיד או רק אחרי ההגשה הסופית?
    • ניקוד השאלה - בד"כ אין מה לבדוק כאן, אך לפעמים רוצים לוודא שתשובה חלקית מקבלת את הניקוד המתאים, ויותר נוח לשנות את הניקוד לניקוד האבסולוטי שיהיה לשאלה בסוף
    כל שינוי באפשרויות אלה מחייב אתחול של נסיון המענה, כפי שכתוב על הכפתור שמוצג מתחת להם
  2. אפשרויות התצוגה:
    • האם התשובה נכונה - מציג סימון אם התשובה נכונה או ❌ אם היא שגויה
    • נקודות - האם להציג את הניקוד שהתקבל? ואת הניקוד המירבי? (מוצג בתיבת המידע האפורה מימין לשאלה)
    • משוב עבור כל תשובה / משוב כללי - אילו משובים להציג אחרי המענה?
    • התשובה הנכונה - מוּדל יכול להציג אוטומטית את התשובה הנכונה כפי שהיא שמורה אצלו, אבל כפי שנכתב בסעיף 3 לעיל ("הצגת התשובה הנכונה") אם יש כמה תשובות אפשריות הוא יציג רק אחת מהן
    • הסטורית נסיונות המענה - זוהי טבלה שמופיעה מתחת לנסיון המענה על כל שאלה אצל כל סטודנט ומציגה את הפעילות שביצע בשאלה. תוכלו לראות כאן כיצד ישמרו נסיונות מענה שונים במהלך העבודה על השאלה


השתמשו בכלי התצוגה המקדימה בשביל לבדוק את כל מאפייני השאלה:

  • האם העיצוב והקריאות של השאלה תקינים? הם חשובים כדי למנוע קושי מיותר במענה עליה
  • האם כיוון הטקסט והיישור שלו נכון? האם מספרים או טקסט המשלב שתי שפות מיושרים באופן קריא?
  • האם התמונה (או כל מדיה אחרת) ששילבתם מופיעה בבירור?
  • בדקו מגוון תרחישים ומקרי קצה, ולא רק תשובה אחת נכונה ואחת שגויה, במיוחד אם מדובר בשאלה עם קלט "פתוח" (בו הסטודנט אינו בוחר מתוך כמה אפשרויות)
  • האם המשובים שכתבתם מוצגים באופן תקין? ובעיתוי הנכון?

כאשר שלב בדיקת השאלה הסתיים בהצלחה אפשר להמשיך לכתוב את השאלות הבאות. אחרי שנסיים לכתוב מספר שאלות לבוחן, אפשר כבר לגשת ליצירת הבוחן עצמו. את כתיבת יתר השאלות ניתן להשלים אח"כ, כשתהיה לנו תמונה יותר ברורה של אופן הצגת השאלות בתוך הבוחן.



סיימתם ליצור שאלות? אפשר לעבור ליצירת בוחן

ניתן גם לחזור לדף המבוא או לדף הכנות מקדימות

יצירת בוחן

אחרי שיש לנו כבר כמה שאלות במאגר אחנו יכולים להתחיל לדבר על בחנים. בוחן (Quiz) הוא למעשה פעילות שמציגה לסטודנט שאלות נבחרות מתוך המאגר בתנאים מסויימים. את השאלות שיוצגו בבוחן מסוים בוחר מי שבונה את הבוחן במסך עריכת השאלות בבוחן, והתנאים משקפים את אופי התפקיד של הבוחן בקורס (תרגיל, מבחן, לומדה וכו'...) ונקבעים במסך הגדרות הבוחן.

במדריך הזה נפעל בשלושה שלבים ביצירת הבוחן:

  1. נוסיף פעילות בוחן לקורס (מבלי לקבוע את ההגדרות שלה בשלב זה)
  2. נוסיף שאלות לתוך הבוחן, נסדר נעמד אותן לפי הצורך, ונקבע את הניקוד של כל שאלה
  3. נחזור למסך ההגדרות ונקבע אותן באופן שיתאים למטרת הבוחן בקורס

לפני שנתחיל - מומלץ מאד להשתמש ב- הפזורים בדפי ההגדרות של מוּדל, ובמיוחד בדף הגדרות הבוחן שכולל הרבה מהם. הם מכילים מידע ממוקד ותמציתי על ההגדרה שלידה הם נמצאים.

לחצו על השלבים להלן כדי להציג אותם:

הוספת פעילות בוחן

הוספה של בוחן לקורס אינה שונה מהוספה של כל פעילות אחרת. מפעילים מצב עריכה בדף הבית בקורס, ניגשים ליחידת ההוראה שבה אנו מעוניינים לכלול את הבוחן, לוחצים על הוספת פעילות או משאב בתחתית היחידה, ובוחרים בפעילות מסוג בוחן.




המסך הראשון שנתקל בו כאשר רק ניצור את הפעילות הוא מסך ההגדרות של הבוחן. זהו אינו המקום לקביעת השאלות שיופיעו בבוחן, אלא לקביעת הגדרות כלליות הקשורות לפעילות. אין צורך לקבוע את כל ההגדרות מיד עם יצירת הבוחן, אפשר להשלים זאת מאוחר יותר. כרגע, מספיק לתת לו שם ולהסתיר אותו (תחת הגדרות רכיב כלליות > זמינות > מוסתר מהסטודנטים) כדי שסטודנטים לא יכנסו אליו בטרם עת, ולעבור למסך עריכת השאלות בבוחן, בו קובעים אילו שאלות יופיעו בבוחן ובאיזה סדר.


הוספת שאלות לבוחן

אל מסך עריכת השאלות בבוחן מגיעים מבלוק הניהול של בוחן (האפשרות היחידה המסומנת בגלגל שינים קטן). מסך זה הינו פשוט מאד, ובאופן בסיסי מאפשר שתי פעולות:

  1. הוספת שאלות - מתוך מאגר השאלות שלנו, או הוספה של שאלה אקראית מקטגוריה המכילה מספר שאלות
  2. סידור שאלות - זה כולל גם עימוד, חלוקה למקטעים ושימוש בכותרות משנה, וכן קביעה האם ואיך לערבב את השאלות בין נסיונות

שימו לב! אמנם ניתן גם לכתוב שאלות ישירות מתוך המסך הזה, אך זו אינה צורת עבודה מומלצת.

כדי להוסיף שאלות לבוחן, ניגש לתפריט הוספה (בקצה הימני של המסך, בעברית) וממנו נבחר באפשרות ממאגר שאלות. בחלקו העליון של חלון הקטן שיפתח ננווט לקטגוריה שבה נמצאות השאלות שלנו, נסמן ב-✓ את כל השאלות שאנחנו מעוניינים לכלול בבוחן, ונלחץ על הכפתור הוספת השאלות הנבחרות לבוחן בתחתית החלון.



עכשיו, משיש לנו כמה שאלות בבוחן, ניתן לקבוע את הסדר שלהן, ע"י גרירת הצלב הקטן שבתחילת השורה של כל שאלה. ניתן לאחד שאלות להצגה בעמוד אחד ע"י לחיצה על הסרת מעבר עמוד בתחילת השורה בין שתי שאלות סמוכות, ובאותו האופן להוסיף מעבר עמוד בין שאלות, ע"י לחיצה על הוספת מעבר עמוד בין שתי שאלות. לחיצה על גלגל השיניים לפני שם השאלה תעביר אותנו למסך העריכה של השאלה (אותו אחד שהגענו אליו כשיצרנו את השאלה במאגר השאלות).

בקצה השורה של כל שאלה נוכל לבחור בתצוגה מקדימה של השאלה בלחיצה על הזכוכית מגדלת (אותה תצוגה שפתחנו מתוך מאגר השאלות), או במחיקה של השאלה ע"י לחיצה על הפח. כמו כן נוכל לקבוע את הניקוד שלה בלחיצה על העפרון וכתיבת ניקוד חדש והקשה על Enter בשביל לשמור אותו.

שימו לב! הניקוד שאנו קובעים כאן הינו יחסי. כלומר, אם ברצוננו לתת לכל השאלות משקל זהה, אנו יכולים פשוט להשאיר את הניקוד שלהן 1, ורק לקבוע את הציון הסופי של הבוחן ל-100 (או כל מספר אחר שנבחר). הניקוד יתחלק בין השאלות לפי הערך היחסי של הניקוד שלהן.

לתפריט הוספת השאלות שפתחנו קודם נוספה עכשיו האפשרות להוסיף כותרת חדשה. כותרת חדשה תמיד תופיע בראש עמוד חדש, והיא מאפשרת לחלק את הבוחן לכמה חלקים מוגדרים שעוזרים הן בהתמצאות, והן בהבהרה של מבנה הבוחן לסטודנטים. כותרות חלקים מופיעות בתפריט הניווט של הבוחן, ומחלקות את רשימת השאלות למקטעים נפרדים.



כדאי לדעת! שימוש בכותרות לחלקים שונים מאפשר לערבב את השאלות רק בחלקים נבחרים של הבוחן, ולא בכולו. אפשרות זו שימושית במיוחד אם יש כמה שאלות פתיחה זהות שאמורות להופיע לכל הנבחנים באופן זהה, ורק אח"כ מגיע חלק שבוחן את הידע באופן אפקטיבי יותר ומורכב משאלות אקראיות ו/או מעורבבות.


הגדרות הבוחן

לאחר שנכניס את השאלות אנחנו יכולים לפנות לשלב ההגדרות של הבוחן עצמו, על מנת לסיים את הגדרת הפעילות לפי המטרה המקורית שלה. נכיר תחילה באופן כללי אילו הגדרות חשובות בבוחן נשלטות ברמת הפעילות עצמה ולא מתוך השאלות:

  1. זמינות הבוחן - כל מה שקשור בשאלה מי?, מתי? ואיפה? יכולים לבצע את הבוחן
  2. ניקוד הבוחן - מדובר בערך הניקוד, אך לא במשקלו בציון הסופי. כלומר, מדובר בקביעה שרירותית יחסית מתוך כמה נקודות מחושב הציון של הבוחן (האם ציון מלא הוא 10 או 30 או 100?)
  3. התנהגות השאלות בבוחן והצגת משובים - אלה החלקים המהותיים ביותר לקביעת מטרת הפעילות. כאן נקבע אילו משובים מוצגים באיזה זמן וכמה פעמים ניתן לנסות לענות על השאלה או על הבוחן. במידה רבה, קביעות אלו הן שיוצרות את ההבחנה הראשונית בין בוחן / תרגיל / לומדה וכד'.
    שימו לב! בניגוד להגדרות השאלה, אותן פגשנו בפרק הקודם של המדריך, הגדרות אלה ישפיעו רק על אופן תצוגת השאלות בבוחן הזה, וניתן בהחלט לשלב את אותן שאלות בהתנהגות אחרת בבוחן אחר.

מטרתינו במדריך זה היא לא לכסות את כל מגוון האפשרויות שניתן להגדיר, ולכן נציין רק את המרכיבים החשובים ביותר להגדרה. פרטי ההגדרות הנ"ל פזורים בין כמה אזורים שונים במסך ההגדרות, ולכן נסקור אותם לפי סדר הופעתם על המסך, ולא לפי החלוקה לעיל (אל דאגה, יש הרבה חפיפה בין השניים).

  1. הגדרות כלליות - כאן כבר נתנו שם לבוחן, אפשר עכשיו להוסיף הנחיה לבוחן, שתופיע לנבחנים טרם התחלת נסיון המענה (כלומר, לפני שראו את השאלות והזמן התחיל לרוץ, אם יש הגבלת זמן).
  2. תזמון - כאן נוכל לקבוע מתי לכל המוקדם ניתן להתחיל נסיון מענה חדש על הבוחן, ועד מתי חייבים לסיים אותו. בנוסף, נוכל לקבוע כאן את הגבלת הזמן לביצוע של נסיון מענה בודד. אם אין הגבלה ניתן להמשיך עם אותו הנסיון עד לזמן הסגירה, אך אם יש הגבלה, הנסיון חייב להסתיים תוך זמן קצוב מרגע שהתחיל. את הקביעה מה יקרה לאחר שחלף זמן סיום הבוחן מומלץ לסמן כהגשה אוטומטית של נסיונות מענה פתוחים.
    כדאי לדעת! את ההנחיות על הבוחן אפשר לראות גם לפני התחלת נסיון המענה, כך שאם אנחנו רוצים לחשוף אותן רק בשלב מאוחר יותר עלינו להסתיר את הפעילות או להשתמש בהגבלת גישה.
  3. ציונים - הדבר היחיד שחשוב לקבוע כאן הוא מה מספר נסיונות המענה המותרים לביצוע הבוחן. לקביעת ציון עובר אין משמעות קריטית במסגרת הבוחן עצמו, אבל היא חשובה לקביעת תלות בין רכיבים (למשל ע"י שימוש במעקב השלמת פעילות).
  4. סידור השאלות בבוחן - כאן נוכל לקבוע באופן מהיר כמה שאלות יוצגו בכל עמוד בבוחן. אם אנחנו מעוניינים במספר שונה של שאלות בכל עמוד, מומלץ לקבוע את הההגדרה עמוד חדש על כל השאלות באותו עמוד, ולסדר את העימוד ממסך עריכת שאלות בבוחן.

עד כאן סקרנו כמה הגדרות פשוטות, בסיסיות ואינטואיטביות יחסית, אשר מתייחסות להיבטים כללים של הבוחן. שתי קבוצות ההגדרות הבאות עוסקות באפשרויות מתקדמות יותר, אשר מביאות לידי ביטוי את היותו של הבוחן פעילות מקוונת המאפשרת אינטראקטיביות מסוגים שונים עם הסטודנט המבצע אותו, וקשורות קשר הדוק למטרת השימוש בפעילות זו כפי שהגדרנו אותה בתחילת הדרך.

התנהגות השאלה

אנו קוראים "התנהגות" לדרך שבה השאלה מוצגת, מאפשרת ומגיבה לנסיון המענה עליה. אם אנו מעוניינים שמסיחים בשאלות רב-ברירה (ומספר סוגים נוספים) יופיעו בסדר שונה לכל סטודנט, עלינו לוודא שערבוב תשובות בשאלה מסומן בכן. יש צורך גם בהגדרה זו וגם בהגדרה ברמת השאלה (שראינו בפרק הקודם) כדי לאפשר ערבוב של המסיחים.

מנגנון המשוב בשאלות מאפשר לבחור אחד משלושה מצבים עיקריים:

  • האם ישנו משוב כלשהו על השאלות שצריך להיות מוצג בזמן המענה על הבוחן? אם אין, נבחר בדחיית משוב השאלה -  לאחר הגשת בוחן כולו.
  • האם מגישים כל שאלה מיד, או את כולן יחד רק בסיום הבוחן? אם מגישים כל שאלה מיד נבחר במשוב מיידי - מענה חד פעמי על השאלה.
  • האם אפשר לנסות שוב לענות על השאלה (עם או בלי רמזים), במידה שהתשובה לא היתה נכונה? אם אנחנו רוצים לאפשר נסיונות נוספים במקרה של טעות נבחר באינטראקטיבי - מספר נסיונות מענה לשאלה + רמזים. שימו לב שבאפשרות זו המשובים על השאלה לא יוצגו עד שהסטודנט לא ענה נכון או סיים את כל הנסיונות האפשריים.

כדאי לדעת! הגשת השאלות באופן מיידי בתוך נסיון המענה (אחת משתי האפשרויות האחרונות שצוינו לעיל) מאפשרת לחסום את הצפיה בשאלות הבאות עד להגשת השאלה הנוכחית. אפשרות זו שימושית במיוחד כאשר שאלה מתקדמת יותר חושפת חלק מהתשובה של שאלה שקדמה לה, ואנו מעוניינים שהסטודנטים לא ישתמשו במידע הזה בשביל לענות על השאלה הראשונה.

אפשרויות לתצוגת משוב

בחלק הזה מופיעה טבלה מפורטת של סוגי המשובים והשלבים השונים שבהם אפשר להציג אותם לסטודנטים. השורות בטבלה מתייחסות ל"מה?" ואילו העמודות מתייחסות ל"מתי?":


שילובים שונים של זמן התצוגה עם תוכן תצוגת המשוב מייצרים פעילות עם אופי שונה. כך למשל, בבחנים ומבחנים בד"כ כל המשובים מוצגים רק בסוף, ואילו בלומדות המשובים מוצגים באופן מיידי, ע"מ לאפשר ללומד להבין במה טעה לפני שימשיך לשאלה הבאה.

כדאי לדעת! השילוב הנכון בין התנהגות השאלה לאפשרויות תצוגת המשוב, הוא המפתח ליצירת פעילות מוצלחת אשר מתפקדת בהתאם למטרה שהצבנו לעצמנו. כדאי לשים לב שעל אף שהקביעות הנ"ל זהות לכל השאלות בבוחן, ניתן במקרים רבים לקבוע פרטי תצוגה שונים לשאלה מסויימת ע"י עריכת המשובים בה (ממסך עריכת השאלה).

נשארו לנו עוד כמה הגדרות שנתאר בקצרה:

  1. תצוגה חזותית - אין צורך לגעת בה בד"כ ולכן נדלג עליה
  2. הגבלות נוספות על נסיונות המענה - הגבלות אלו נועדו למנוע גישה לבוחן מחוץ לזמן ולמקום שהוגדרו לו. הן כוללות קביעת סיסמה, הגבלת כתובות IP ושימוש בדפדפן מאובטח
  3. הערכה מילולית מסכמת לבוחן - הערכה מילולית שתוצג לסטודנט בהתאם להשגיו בבוחן. את ההערכה ניתן לחלק לטווחי ציון (נניח 0-60,60-80,80-90,90-100) ולכל טווח לכתוב הערכה מסכמת התואמת את הציון שהושג.

כל יתר ההגדרות בהמשך המסך אינן יחודיות לפעילות בוחן, אלא קיימות בכל רכיב במוּדל, ולכן לא נסקור אותן כאן.

זהו! סיימנו להגדיר את הבוחן ויש לנו בוחן מתפקד. כעת מומלץ לעבור למסך התצוגה המקדימה בלחיצה על הזכוכית מגדלת בבלוק הניהול של הבוחן, ולבדוק שהבוחן עובד כמצופה. כאשר הכל עובד לפי התוכניות, כדאי לתת לעוזר הוראה או קולגה להתנסות גם כן, כדי לקבל משוב על בהירות השאלות, המשובים ואופן ההצגה שלהם.




חזרה לפרק כתיבת שאלות
ניתן גם לחזור לדף המבוא או לדף הכנות מקדימות

EXAM moodle

סביבת הבחינות EXAM moodle היא סביבה מאובטחת לקיום בחינות ממוחשבות. על אף הדמיון לסביבת מוּדל הרגילה, בסביבה זו לא ניתן להוסיף שום משאב או פעילות מלבד "בוחן", וגם הגדרות הבוחן מעט שונות. הסביבה מיועדת לקיום בחינות סינכרוניות בלבד (בחינות שבהן כל הסטודנטים מתחילים את הבחינה באותה שעה או לפחות באותו יום). במדריך זה נסקור בקצרה את ההבדלים המרכזיים, ונדגיש את הדברים שאליהם יש לשים לב בעת שיוצרים מבחן בסביבה זו.

במדריך זה:


הגישה לסביבת הבחינות אפשרית גם מהדף הראשי של מוּדל תחת "הכוונה לסטודנטים":


הגדרת הבוחן

יצירת בוחן ובניית התוכן שלו (עריכת השאלות) הינה זהה לאופן שבו הדבר מתבצע במוּדל הרגיל. החלק העיקרי שיש לשים לב לשינויים בו הוא הגדרות הבוחן. דף ההגדרות בסביבת הבחינות שונה בכמה אופנים:

תזמון

תחילת הבחינה - קובע את זמן תחילת הבחינה, לפני מועד זה לא ניתן להיכנס לבחינה ואפילו לא לראות את ההוראות שלה. כברירת מחדל ניתן להתחיל את הבחינה עד שעה מרגע שנפתחה. ניתן לשנות הגדרה זו באפשרות עיכוב מותר, להלן.

כדאי לדעת! משתמש שהתחבר והתחיל את הבחינה בזמן, אבל החיבור התנתק לו, יוכל לחזור אל הבחינה ולהמשיך היכן שהפסיק. עם זאת, את הזמן שבו לא היה מחובר הוא יאבד מתוך הזמן המוקצב לו לסיום הבחינה לפי הגבלת הזמן.

הגבלת זמן - משך הבחינה. נמדד לכל סטודנט מהרגע שבו התחיל את הבחינה בפועל. אם קבענו זמן זה לשעתיים, בחינה התחילה בשעה 9:00, תסתיים לכל המאוחר בשעה 12:00, כאשר אחרון המאחרים יהיה חייב להגיש את בחינתו.

לחיצה על "הגדרות נוספות..." תציג לנו שתי אפשרויות מתקדמות יותר:

עיכוב מותר - קובע כמה זמן אחרי הפתיחה עוד מותר להתחיל במבחן. אם המבחן מתחיל ב-9:00, וקבענו את האפשרות הזו ל-30 דקות, אז כל סטודנט שינסה להתחיל את המבחן לאחר 9:30 לא יוכל לעשות זאת.

סיום הבחינה - קובע מתי המבחן מסתיים לכל הסטודנטים, ללא קשר להגבלת הזמן. אם קבענו זמן זה ל-11:00 עבור בחינה שהתחילה ב-9:00, אז גם סטודנטים שהתחילו את הבחינה מאוחר יותר (במסגרת האיחור המותר), יאלצו לסיים את בחינתם בשעה 11:00. ככלל, אין צורך לקבוע גם זמן סגירה וגם הגבלת זמן, אבל אם שני הם מוגדרים, זמן סגירת המבחן חייב מוקדם יותר מהזמן המאוחר ביותר בו ניתן לסיים את הבחינה לפי הגבלת הזמן (פתיחה + איחור + הגבלה).

שימו לב! תוספות זמן מאושרות מעודכנות באופן אוטומטי לסטודנטים הזכאים, מעבר להגבלת הזמן של הבחינה. אין צורך להגדיר שום דבר מיוחד בנושא זה. הדבר נכון בין אם הבחינה מוגדרת עם הגבלת זמן או עם זמן סגירה של הבוחן.


כדאי לדעת! סביבת הבחינות אינה מתנהגת כמו סביבת מוּדל רגילה. סטודנט אשר נכנס לסביבה זו אינו רואה רשימת קורסים, ואינו בוחר לאיזו פעילות להיכנס - הוא מנותב ישירות לבחינה שהוא אמור לעשות כרגע, ואם אין אחת כזו הוא מקבל הודעה על כך שאין לו בחינות לבצע עכשיו. במידה שיש לו שתי בחינות זמינות - תופיע לו אפשרות לבחור לאיזו מבין הבחינות ברצונו להכנס.


הגדרות סקירת בחינה ממוחשבת

יש להשאיר את ההגדרה שחרור ציוני הבחינה לסטודנטים על "לא" עד לסיום הבדיקה והטיפול בציונים. לאחר מכן יש לשנות את ההגדרה הזו ל"כן" (ראו להלן "שחרור ציוני הבחינה לסטודנטים").



הגבלות נוספות על נסיון המענה

הגבלות אלה נועדו לספק שכבה נוספת של אבטחה לבחינה, כאשר היא מתנהלת באופן מפוקח בכיתת מחשבים. כאשר הבחינה מתנהלת מהבית אין בהן טעם, וחשוב שלא לשנות אותן מברירת המחדל המופיעה להלן, בשביל למנוע תקלות בזמן הבחינה:

סיסמה נדרשת - אין צורך לקבוע סיסמה. השימוש היחידי הרלוונטי לבחינה מהבית הוא אם רוצים לאפשר לכל התלמידים להצליח להתחבר למערכת ולראות שהבחינה מופיעה להם (רק דף ההנחיות) ורק כאשר כולם מחוברים לתת את הסיסמה לכולם כדי שיתחילו את הבחינה בפועל.

כתובות רשת נדרשות - בבחינה המבוצעת מהבית חשוב להשאיר שדה זה ריק, ללא בחירה שום רשת.

אבטחת דפדפן - יש לבחור באפשרות "ללא".


הצהרה על טוהר הבחינה

בחלקו העליון של המקטע הגבלות נוספות על נסיון המענה בדף ההגדרות ישנה אפשרות להציג לנבחן בקשה לאישור הצהרה על שמירת טוהר הבחינה:


הפעלת האפשרות (שינוי המצב לנדרש או נדרש חתימה) תציג תיבת טקסט עם הצהרת ברירת המחדל (המופיעה להלן), שאותה ניתן לערוך במידת הצורך. עם תחילת המבחן, לאחר הצגת ההוראות, אך עוד בטרם נחשפו השאלות, הסטודנט נדרש לאשר את ההצהרה בחלון המופיע להלן כדי שיוכל להתחיל בבחינה:


כדאי לדעת! לא ניתן להתחיל בבחינה ללא אישור ההצהרה.

תקשורת עם הסטודנטים במהלך המבחן

כדי לאפשר תקשורת בין המרצה לסטודנטים במהלך בחינות המבוצעות מהבית, ללא צורך לפתוח ערוץ בזום לטובת הענין, פותחו שלושה רכיבים נוספים. הראשון הוא משבצת ההודעות, המאפשרת לשלוח הודעות לכלל הסטודנטים, השני הוא משבצת צ'אט עם הנבחן, שרק הנבחן והמרצה רואים, וכך הוא יכול לשלוח שאלות על הבחינה למרצה באופן פרטי, והשלישי הוא אפשרות להודיע הודעה על שאלה מסוימת ישירות, אם יש איתה בעיה.

הפעלת האפשרות לצ'אט מתבצעת מהחלק הגדרות בחינה ממוחשבת בדף הגדרות הבוחן:

בצד של המרצה יופיעו כל הודעות והצ'אטים מרוכזים בדף אחד שהגישה אליו היא מבלוק הניהול תחת הודעות/צ'אטים, והוא יוכל לפרסם הודעות (1) ולענות לכל סטודנט בנפרד (2). בנוסף, ניתן לראות את נסיון המענה של הסטודנט באופן מיידי (3) אם דרושה הבהרה בנוגע להודעה ממנו:


משבצת הצ'אט, אם הופעל, תופיע בצד הבחינה, מתחת לאזור הניווט ולמשבצת ההודעות. תחילה מופיעה שם רק תיבה לכתיבת הערה, ובהמשך כל ההערות שהסטודנט כותב והתגובות שקיבל יופיעו מעליה:


התשובות של המרצה מופיעות לסטודנטים בטופס הבחינה שלהם מיד עם רענון הדף.

לפעמים קורה שיש צורך להודיע הודעה לכלל הנבחנים בנוגע לשאלה מסוימת, אם נניח נפלה בה טעות, או שצריך להבהיר משהו לגביה. במקרה כזה ניתן להשתמש ברכיב השני, המאפשר הוספת הודעה בזמן אמת בנוגע לשאלה ספציפית. כדי לעשות זאת נכנסים למסך עריכת השאלה, לוחצים על "הגדרות נוספות..." בתחתית החלק הגדרות כלליות, כדי להציג את השדה Alert text, ובתיבה שלידו כותבים את תוכן ההודעה:


ההודעה תופיע לכל הסטודנטים שמציגים את השאלה הזו מעל גוף השאלה, ואינדיקציה לכך שנוספה הודעה תופיע בבלוק הניווט של הבוחן על המספר של השאלה:



שימו לב! כאשר סיימנו להגדיר את הבחינה לשביעות רצוננו, חשוב לסמן ב-V את האפשרות בחינה פעילה המופיעה בחלק העליון של דף ההגדרות תחת הנושא הגדרות בחינה ממוחשבת. ללא סימון זה אף סטודנט לא יוכל לגשת לבחינה.

הגדרת שאלות לבחירה

אחת האפשרויות הייחודיות לסביבת הבחינות היא היכולת לקבוע מספר שאלות שחובה לענות עליהן, שהינו קטן ממספר השאלות הכולל בבוחן. למשל, ניתן ליצור בוחן עם 22 שאלות שמתוכן חובה לענות רק על 20. במקרה שנענו יותר ממספר השאלות הדרושות, ניתן לבחור האם השאלות הטובות או הראשונות מתוך אלה שנענו הן אלה שיחושבו לציון הבחינה.

כדי ליישם אפשרות זו, יש להיכנס לדף עריכת השאלות בבוחן, ומעל רשימת השאלות ללחוץ על סימן העפרון () ליד המילים Keep the highest או מספר שאלות לניקוד. לחיצה על העפרון תפתח חלונית קטנה שבה נוכל להכניס מספר ולהקיש על Enter לשמירה. האפשרות הראשונה תחשב את הניקוד מתוך השאלות עם הניקוד הגבוה ביותר ואילו האפשרות השניה תקח את את השאלות הראשונות.


כדאי לדעת! ניתן ליישם את האפשרות הזו על כל חלק בבחינה בנפרד, ע"י הוספה של כותרות (אפילו ריקות) בין עמודים בבחינה. באופן כזה ניתן לקבוע חלקים בבחינה שבהם חובה לענות על כל השאלות, וחלקים אחרים שבהם יש בחירה.

כאשר מדובר על "מבחן בית" מומלץ מאד להקל על הסטודנטים את הגישה למבחן ע"י הוספת קישור לאתר הבחינות באתר הקורס הרגיל. הקישור, על אף שהוא זהה תמיד (https://exam2.cs.huji.ac.il) יוביל את הסטודנטים ישירות אל הבוחן (לאחר הזדהות). עדיף להנחות את הסטודנטים לגשת לבוחן דרך הקישור הזה, ולא לשלוח להם קישור לסביבת הבחינות בנפרד.

הוספת הקישור באתר הקורס הרגיל מתבצעת באופן הבא:

  1. באתר הקורס הרגיל שלכם לחצו על הפעלת עריכה
  2. לחצו על הוספת משאב או פעילות
  3. בחרו בקישור לאתר אינטרנט
  4. תנו שם לקישור ("בחינת אמצע", "בחינת בית מסכמת" וכד')
  5. הזינו כתובת אינטרנט חיצונית: https://exam2.cs.huji.ac.il
  6. תחת תצוגה חזותית בחרו את אופן התצוגה "חלון חדש"
  7. שמרו את השינויים שביצעתם (בתחתית המסך).

הקישור התוסף בהצלחה, לחיצה עליו תעביר את הסטודנטים ישירות לבחינה - בתנאי שהיא זמינה.


שחרור ציוני הבחינה לסטודנטים

ככלל, טפסי וציוני הבחינה אינם זמינים לסטודנטים באופן אוטומטי, יש לשנות את ההגדרה שחרור ציוני הבחינה לסטודנטים ל"כן" בשביל שהסטודנטים יוכלו לצפות בטופס שהגישו ובציון שקיבלו. הצפיה בטופס שנבדק אינה מתבצעת דרך אותו הקישור של אתר הבחינות, אלא דרך הקישור https://exam2.cs.huji.ac.il/review, המופיע ככפתור "מבחנים משוחררים לצפייה" בבלוק החדשות בכניסה למוּדל הרגיל (ראו צילום למעלה) וכן בצידו השמאלי התחתון של דף ההתחברות למערכת הבחנים:



ניתן לשלוט ברמת הפירוט המוצגת לסטודנט בעת סקירת הטופס שלו ע"י שימוש באפשרויות הנמצאות תחת "הגדרות נוספות...". הטווח נע בין  האפשרויות הבאות:

  1. הצגה של כל המסיחים - הצגה של המסיח שנבחר בלבד
  2. הצגה של התשובה הנכונה - הסתרה של התשובה הנכונה
  3. הצגה של כל השאלות - הסתרת שאלות שקיבלו את מלא הנקודות
  4. הצגת משובים טקסטואלים - הסתרת משובים
  5. הצגת ציונים מספריים - הסתרה של ציונים

להלן שתי דוגמאות קיצון לבחירה בהגדרות הנ"ל (למעט הגדרה 4) והתוצאה שהמתקבלת מהן:




שימו לב! אף אחת מההגדרות הנ"ל (1-5) לא תשנה דבר כל זמן שהאפשרות שחרור ציוני הבחינה לסטודנטים מסומנת על "לא". רק לאחר שינוי האפשרות הזו ל"כן", יקבעו פרטי ההצגה לסטודנטים על סמך ההגדרות לעיל.

יבוא ציונים מ-EXAM למוּדל הרגיל

ניתן ליבא את כל ציוני הבחינה באופן אוטומטי מתוך סביבת הבחינות אל אתר הקורס הרגיל. כדי לעשות זאת ניגש לגליון הציונים באתר הקורס במוּדל ( בלוק ניהול > הגדרות חישוב ציונים), ושם נבחר בלשונית יבוא, ותחתיה בלשונית EXAM moodle. נבחר את הבחנים שאת הציונים שלהם אנחנו מעוניינים ליבא, ונלחץ על יבא ציונים:


כל בוחן שנייבא יהפוך ל"פריט ציון ידני" באתר הקורס, ונוכל לזהות אותו ע"י סימון של כוכב () ליד שמו.


צריכים עזרה? לתמיכה יש לפנות למתאמי Moodle.

בהצלחה!

👆
לחצו כאן בשביל להציג את תוכן העניינים

עכשיו יש גם תוכן עניינים: