בוחן

קביעת מטרת ומבנה הבוחן

כאמור, למרות שמה, פעילות מסוג "בוחן" במוּדל יכולה לשמש למגוון של מטרות, ולאו דווקא להיות מבדק נושא ציון על חלק מצומצם מהחומר (כפי שמשתמע מהשם "בוחן" בדרך כלל). למעשה, כל פעילות אינטרקטיבית שבה הסטודנט נדרש לבצע פעולות בתוך מוּדל יכול להיות מטרה לפעילות בוחן. אין משמעות הדבר שיתר הפעילויות במוּדל מיותרות, במקרים מסוימים הן מתאימות יותר למטרה הנדרשת. למשל, אם אנחנו רוצים לאסוף פרטים מהסטודנטים, אך לא לבדוק ידע או לתת משוב על הפרטים שנאספו, סביר שפעילות מסוג שאלון תתאים יותר למטרה זו.

להלן כמה מהשימושים הרווחים בפעילות בוחן (לחצו עליהם להסבר נוסף):

כל תרגיל שניתן לסטודנטים, בין אם הוא פתוח או סגור (כלומר יכול להיבדק אוטומטית) ניתן לבצע באמצעות פעילות בוחן. היתרון העיקרי בשימוש בפעילות בוחן עבור תרגיל הוא בתרגילים הסגורים, כיוון שאז נחסכת הבדיקה שלהם, אבל גם בתרגילים פתוחים יש יתרונות לפעילות בוחן, כמו אפשרות לבדיקה רוחבית לפי שאלה, ולא לפי תרגיל

בניגוד לתרגיל שבדרך כלל בודק חומר שנלמד בכיתה, לומדה משמשת ללימוד עצמי של חומר מסוים, ולבדיקת ההבנה שלו לאחר מכן. לומדות יכולות להעמיק בחומר שנלמד בכיתה, לשמש ככלי עזר לחזרה על החומר בקצב של הסטודנט, ולהעברה של כל חומר שפשוט אין זמן או טעם ללמדו בכיתה. שימוש בפעילות בוחן יאפשר לנו לא רק לתת ציון על השיגיו של התלמיד בלומדה, אלא גם לתת לו משוב ענייני ומותאם לקשיים שבהם הוא נתקל

מבדק מאפשר לסטודנטים לבדוק את מצב הבנתם בחומר. זהו מעין בוחן לשימוש עצמי. המבדק יכלול שאלות שאמורות להקיף תחום מסוים, והמשוב על המבדק יאפשר לסטודנט לברר לעצמו אילו חלקים הוא מבין יותר ואילו פחות. זוהי מעין הדמיה של בוחן אמיתי, אבל בלי מרכיב הלחץ והזמן

מגבלות תקציב וזמן הכניסו גם חלק מהמעבדות הרטובות לחדרי המחשבים. ניתן להשתמש בבוחן כפעילות המעבדה עצמה, או כפעילות מלווה שאיתה בונים את דו"ח המעבדה

כמובן, ניתן לבצע איתה כל סוג של מבחן, החל מבדיקה בקיאות פשוטה כדי לוודא קריאה של החומר, ועד למבחן סוף קורס במקרה כזה נשתמש באתר מוּדל ייעודי שהוקם לצורך הענין: Exam Moodle.


כל אחד מסוגי הפעילויות האלה יראה אחרת, יגיב אחרת, וידרוש מאיתנו הכנות אחרות ליצירתו. בחלקן נרצה להגריל ערכים או שאלות שונות לכל סטודנט, כדי למנוע העתקות, באחר נרצה משובים מפורטים ומותאמים שיוצגו תוך כדי הלמידה, וייתכן שנרצה לתת רמזים או נסיונות חוזרים לביצוע של השאלות או הבוחן - על כל אלה אנו צריכים לחשוב מראש ולהחליט ברמה העקרונית טרם ניגש לכתיבה של הבוחן. בחירות אלו ישפיעו על אופן ניסוח השאלות, כתיבת המשובים, שיטת הניקוד ועוד.


כתיבת הבוחן (מחוץ למוּדל)

אחרי שהחלטנו מהן מטרות הבוחן ומה הציפיות שלנו ממנו, הגיע הזמן לכתוב אותו בפועל. אין הכוונה כאן לכתיבת הבוחן במוּדל, אלא לכתיבה של הבוחן או התרגיל כפי שהייתם כותבים אותו עד היום, ככל הנראה במעבד תמלילים. עם זאת, כיוון שהבוחן מיועד לעבור למוּדל אח"כ, כדאי להקפיד על כמה דברים שיהפכו את העבודה בהמשך לנוחה ויעילה יותר (לאו דווקא לפי סדר החשיבות):

  1. בכל שאלה רישמו מהי התשובה הנכונה, ואם יש מסיחים (כמו בשאלת רב ברירה) פרטו גם אותם. אם ישנן תשובות אפשריות עם ניקוד חלקי, ציינו אותן ואת הניקוד שניתן להן
  2. חישבו תמיד מהי התשובה הכללית ביותר שניתן לבקש מהסטודנט ועדיין לבדוק אוטומטית ללא בעיה. למשל, במקום להציע מסיחים לשאלה מספרית, אפשר פשוט לבקש שיקליד מספר. עם הזמן תכירו את מגוון סוגי הקלט שניתן לבקש מסטודנטים מעבר לבחירה בשאלת רב-ברירה
  3. כתבו את המשובים השונים שצריכים להופיע עבור כל שאלה או חלק ממנה. חישבו מתי אתם מעוניינים שהמשוב יופיע - תמיד? רק בתגובה לתשובה לא נכונה? רק בבחירה במסיח מסוים? במהלך ביצוע התרגיל או רק בסיומו?
  4. הכינו מראש תמונות, קבצי קול, קבצי נתונים, או כל מדיה אחרת שאתם מתכוונים לשלב בבוחן (כן, זה אפשרי!), וכתבו ליד השאלות הנוגעות לה במה בדיוק תשתמשו