מדריכי מוּדל בעברית

כל השאלות שאנו כותבים מופיעות באזור באתר שנקרא מאגר השאלות. בד"כ בכל קורס יש מספר תרגילים ובכל תרגיל מספר שאלות, מה שגורם לשאלות להצטבר לעשרות בודדות לפחות, ולפעמים אף למאות ויותר מכך. כדי לסדר את השאלות במאגר אנו משתמשים בקטגוריות שבאופן עקרוני זהות לחלוטין לתיקיות במחשב. כשם שיש לנו עץ תיקיות במחשב שבו אנו מסדרים את הקבצים, וכל קובץ יכול להיות רק בתיקיה אחת בזמן נתון (אלא אם יוצרים לו עותק), כך גם עם שאלות. אנו מסדרים את השאלות בתוך קטגוריות, והקטגוריות יכולות להסתעף לעץ היררכי שעוזר לנו לסדר את השאלות.

איך יוצרים קטגוריה?

1. תחת בלוק ניהול הקורס, ניגשים למאגר השאלות ובתוכו למסך הקטגוריות.
2. יופיע לפנינו עץ הקטגוריות של הקורס. נגלול מטה לתחתית המסך ונוסיף קטגוריה חדשה תחת הכותרת הוספת קטגוריה.
3. נבחר קטגורית אב (מומלץ בשלב זה לבחור את ההקטגוריה העליונה ביותר: Top for, הגזע של כל עץ הקטגוריות בקורס).
4. ניתן שם לקטגוריה החדשה שאנחנו יוצאים בתוך קטגורית האב - מומלץ מאד לתת שם אינפורמטיבי, שיעזור להבין מה הקטגוריה כוללת
5. ניתן להוסיף גם תיאור שמסביר אילו שאלות עתידות להיכלל בקטגוריה הזו, לשימושם של אנשים אחרים בצוות ההוראה בקורס, וגם לשימושכם בפעם הבאה שתחזרו לקטגוריה (שעשויה להיות רק בעוד שנה...)
6. לבסוף נלחץ על הכפתור הוספת קטגוריה, הדף יתרענן, והקטגוריה החדשה שיצרנו תופיע ברשימת הקטגוריות.

לחיצה על שם הקטגוריה תוביל אותנו לרשימת השאלות הכלולות בה, שזה בדיוק השלב הבא...

איך מסדרים את השאלות בקטגוריות? איך שנוח! השמות של הקטגוריות והמבנה של העץ צריכים לשרת מטרה אחת עיקרית - להקל על מציאת כל שאלה בתוך המאגר. בד"כ יש שתי סכמות כלליות לארגון השאלות - או לפי תוכן השאלה, או לפי ההקשר שלה בקורס (באיזה תרגיל היא מופיעה). ברוב הקורסים המאגר עובר משנה לשנה והולך ומתפתח ולכן כדאי לתת את הדעת גם על שינויים אפשריים בקורס כשמסדרים את המאגר. היוצא מן הכלל היחיד לכל זה הוא קבוצת שאלות נרדפות, כלומר מקבץ שאלות דומות שמהן מוגרלת לכל סטודנט אחת (או יותר) באקראי בבוחן מסוים. במקרה כזה כל המקבץ חייב להופיע בקטגוריה אחת, כדי שמוּדל ידע מתוך מה להגריל.

במוּדל ישנו מגוון רחב של שאלות שניתן לשלב בבחנים, וכל אחת מהן יוצרים באופן מעט שונה. במדריך הזה נתמקד באופן היצירה של שאלת רב-ברירה כאבטיפוס ליצירת שאלה בכלל.

שימו לב! מומלץ לנסות מספר סוגי שאלות אם אתם לא בטוחים מה הכי מתאים. אל תתקבעו על סוג שאלה מסוים רק בגלל שהוא נשמע מתאים לצרכים שלכם, יתכן שהפתרון האופטימלי יושג ע"י שימוש בסוג שאלה אחר.

בבנית השאלה במוּדל אנו מבחינים בין שלושה סוגים של תוכן שאנו צריכים / יכולים למלא:

תוכן השאלה - גוף השאלה, החלק שמציג את הבעיה שעל הסטודנט לפתור. בסוגי שאלה רבים, חלק זה כולל גם את התשובות האפשריות, ולמעשה כל השאלה נכתבת בו.
תשובות - תוכן התשובה הנכונה המצופה מהסטודנט, ולפעמים גם תוכנן של תשובות שגויות או נכונות חלקית (כמו בשאלת רב ברירה). חלק זה, הינו החלק המושפע והמשתנה ביותר מסוג השאלה שנבחר, כיוון שההבדל העיקרי בין סוגי שאלות הוא למעשה סוג הקלט הנדרש מהסטודנט (טקסט / מספר / סימון), ובכתיבת התשובות אנחנו מטפלים בדיוק ברכיב הזה.
משובים - מידע המוצג לסטודנט אחרי שניסה לענות על השאלה. המשוב יכול להיות כללי ולהופיע תמיד, או מותנה בנכונות הבחירה של הסטודנט או בתוכן הבחירה הספציפית שלו. סוג המשובים הניתנים ליישום בשאלה תלוי בסוג השאלה, ותלוי גם באופן התנהגות השאלה בתוך הבוחן, אבל על כך בהמשך.

איך יוצרים שאלת רב-ברירה?

1. ניגשים למאגר השאלות לקטגוריה בה אנו רוצים ליצור את השאלה (כלומר ניגשים למסך הקטגוריות כמוסבר בשלב הקודם, ולוחצים על הקטגוריה שאנחנו מעוניינים להוסיף לה שאלה)
2. לוחצים על הכפתור יצירת שאלה חדשה... ומתוך התפריט שנפתח בוחרים את הסוג "רב־ברירה" ולוחצים על הוספה
3. בשדה שם השאלה ניתן לשאלה שם אינפורמטיבי (השם לא יהיה גלוי לסטודנטים!) שיעזור לנו לאתר אותה אח"כ ברשימת השאלות
4. בשדה תוכן השאלה נכתוב את הגזע של השאלה, כלומר רק את השאלה ולא את המסיחים (=התשובות האפשריות). כדאי מאד לנסח את הגזע כך שיכלול את מירב המידע הרלוונטי לשאלה, ולהשאיר למסיחים רק את מה שבאמת שונה בין תשובה לתשובה
5. ניקוד - השאירו אותו על 1.
   
   שימו לב! אין חשיבות לערך האבסולוטי של ניקוד, רק לערכו היחסי בתוך השאלה. השלב היחיד שבו הניקוד שתכניסו מקבל את ערכו האבסולוטי הוא בעת קביעת הניקוד הכולל של הבוחן
6. כעת עלינו לבחור באיזה סוג של שאלת רב-ברירה אנחנו מעוניינים. האם ישנה תשובה אחת או תשובות מרובות נכונות? אם נבחר בתשובות מרובות, הסטודנט יוכל לסמן יותר ממסיח, והניקוד של כל המסיחים שסימן יסכם לניקוד של השאלה
7. מיד אח"כ מופיעה האפשרות לערבב את התשובות, כלומר להציג אותן בסדר שונה לכל סטודנט - אם אין הגיון בסידור של התשובות מראש (כמו למשל רשימה של שנים שמסודרת באופן כרונולוגי) השאירו אותה מופעלת
8. את האפשרות למספר את האפשרויות השאירו תמיד על "ללא מספור"
9. כעת נגיע לרשימת התשובות. בשלב ראשון יופיעו מקומות למילוי של 5 תשובות אפשריות, אבל אין חובה להשתמש בכולן ואפשר להוסיף עוד אם רוצים. כדי לשמור את השאלה נצטרך למלא לפחות שתי תשובות אפשריות
10. כל תשובה אפשרית (נקראות "בחירה 1", "בחירה 2" וכו'...) כוללת שלושה מרכיבים:
• תוכן התשובה - המסיח עצמו. אל תמספרו את המסיחים והשתדלו לשמור אותם קצרים ככל הניתן
• הניקוד - עלינו לבחור אותו מתוך רשימה קבועה מראש, הכוללת אל כל השברים בין 0/10 ל-10/10 וכן מספר אפשרויות נוספות. שימו לב שניתן גם לתת ניקוד שלילי (לפי אותם שברים), אבל כברירת מחדל ניקוד השאלה לא ירד אף פעם מתחת לאפס.
  
  שימו לב! אם ניתן לבחור רק תשובה אחת, חובה לתת ניקוד של 100% לפחות לתשובה אחת, ואם ניתן לבחור מספר תשובות, אזי סך האפשרויות הנכונות חייב להיות 100% לפחות, אחרת לא יהיה ניתן לשמור את השאלה
• משוב ספציפי לתשובה - מידע שיוצג לסטודנט אחרי שהגיש את השאלה/הבוחן, אם בחר במסיח הזה
11. לאחר שסיימנו להכניס את התשובות האפשריות השאלה מוכנה, וניתן ללחוץ על שמירת שינויים בתחתית הדף ולעבור לשלב הבדיקה שלה

כדאי לדעת! שאלות רב-ברירה עם אפשרות בחירה במספר תשובות הן התחליף הנכון והפשוט ליישום שאלות שבהן יש אפשרויות כמו "א+ג נכונים" בתור תשובה בודדת. במקום ליצור תשובות בשביל השילובים האלה, פשוט מאפשרים לסטודנט לסמן את כל מה שנכון. באופן כזה מאפשרים לסטודנטים להפגין באופן מדוייק את מה שהם יודעים בלי לתת או להוריד ניקוד על תשובות שסומנו מתוך ידע חלקי.

שימו לב! אם בחרתם ליצור שאלת רב ברירה עם אפשרות בחירה במספר תשובות, חשוב מאד לקבוע את הניקוד באופן מתאים. כלל אצבע לקביעה של הניקוד: כל אפשרות נכונה מקבלת 100 חלקי מספר האפשרויות הנכונות, וכל תשובה לא נכונה מקבלת 100 חלקי מספר האפשרויות הלא נכונות. אם לא נקבע ניקוד שלילי, כל סטודנט שיסמן את כל האפשרויות פשוט יקבל את מלוא הניקוד על השאלה.

כדאי לדעת! גם בגוף השאלה וגם במסיחים ניתן להשתמש בכל האפשרויות שעורך הטקסט המובנה של מוּדל מאפשר מעבר לעיצוב הטקסט, ובכללן שימוש בטבלאות, הוספת תמונות או מדיה אחרת, הוספת קישורים, שימוש במשוואות ועוד...

כדי שנוכל להיות בטוחים שהזנו את השאלה באופן תקין, חשוב להשתמש בכלי התצוגה המקדימה, המאפשר לנסות לענות על השאלה ולבדוק אם התגובה של מוּדל תואמת את הציפיות שלנו. מסך התצוגה המקדימה מאפשר לנו לבחון כיצד השאלה תראה כחלק מבוחן, ולשם כך הוא כולל עוד מספר הגדרות שלא ניתן לקבוע אותן ברמת השאלה, אבל הן משפיעות על התצוגה שלה.

כדי להציג שאלה בתצוגה מקדימה אנו מאתרים אותה במאגר השאלות, פותחים את תפריט העריכה (מופיע בערך באמצע השורה) ומתוכו בוחרים בתצוגה מקדימה. השאלה תוצג בחלון חדש (או בלשונית חדשה), שבחלקו העליון מופיעה השאלה עצמה (כולל התשובות האפשריות) ותחתיה האפשרויות הבאות בכפתורים:

1. נסיון מענה חדש (לא זמין לפני שהגשנו את השאלה) - מאתחל את החלון התצוגה המקדימה
2. שמירה - שמירה של התשובה ללא הגשה שלה
3. הצגת התשובה הנכונה - מוּדל יענה בשבילכם על השאלה עם התשובה שתקבל את מלא הנקודות. שימו לב שאם יש יותר מתשובה אחת כזו תוצג רק אחת האפשרויות
4. הגשה וסיום - הגשת התשובה לבדיקה (וסיום ה"בוחן")
5. סגירת תצוגה מקדימה - תסגור את החלון

ייתכן שלפני הכפתורים הנ"ל תוצג לכם טבלת היסטורית נסיונות מענה, מיד נגיע גם אליה.

כאמור, מטרת התצוגה המקדימה היא לא רק לבחון אם היא כתובה נכון, אלה גם כיצד תראה במסגרת הבוחן שאנחנו מתכננים, עוד לפני שיש לנו בוחן לשלב אותה בו. לכן, מתחת לאפשרויות הנ"ל יש עוד מספר הגדרות שניתן לקבוע בנוגע לתצוגה, שכולן נשלטות בסופו של דבר בהגדרות הבוחן עצמו:

1. אפשרויות הנסיון:
• מנגנון המשוב בשאלה - מתאר כיצד השאלה "תתנהג", כלומר האם היא תוגש מיידית או רק עם הבוחן כולו? האם יהיה ניתן לנסות לענות עליה שוב? האם המשוב יוצג מיד או רק אחרי ההגשה הסופית?
• ניקוד השאלה - בד"כ אין מה לבדוק כאן, אך לפעמים רוצים לוודא שתשובה חלקית מקבלת את הניקוד המתאים, ויותר נוח לשנות את הניקוד לניקוד האבסולוטי שיהיה לשאלה בסוף
כל שינוי באפשרויות אלה מחייב אתחול של נסיון המענה, כפי שכתוב על הכפתור שמוצג מתחת להם
2. אפשרויות התצוגה:
• האם התשובה נכונה - מציג סימון ✓ אם התשובה נכונה או ❌ אם היא שגויה
• נקודות - האם להציג את הניקוד שהתקבל? ואת הניקוד המירבי? (מוצג בתיבת המידע האפורה מימין לשאלה)
• משוב עבור כל תשובה / משוב כללי - אילו משובים להציג אחרי המענה?
• התשובה הנכונה - מוּדל יכול להציג אוטומטית את התשובה הנכונה כפי שהיא שמורה אצלו, אבל כפי שנכתב בסעיף 3 לעיל ("הצגת התשובה הנכונה") אם יש כמה תשובות אפשריות הוא יציג רק אחת מהן
• הסטורית נסיונות המענה - זוהי טבלה שמופיעה מתחת לנסיון המענה על כל שאלה אצל כל סטודנט ומציגה את הפעילות שביצע בשאלה. תוכלו לראות כאן כיצד ישמרו נסיונות מענה שונים במהלך העבודה על השאלה

השתמשו בכלי התצוגה המקדימה בשביל לבדוק את כל מאפייני השאלה:

• האם העיצוב והקריאות של השאלה תקינים? הם חשובים כדי למנוע קושי מיותר במענה עליה
• האם כיוון הטקסט והיישור שלו נכון? האם מספרים או טקסט המשלב שתי שפות מיושרים באופן קריא?
• האם התמונה (או כל מדיה אחרת) ששילבתם מופיעה בבירור?
• בדקו מגוון תרחישים ומקרי קצה, ולא רק תשובה אחת נכונה ואחת שגויה, במיוחד אם מדובר בשאלה עם קלט "פתוח" (בו הסטודנט אינו בוחר מתוך כמה אפשרויות)
• האם המשובים שכתבתם מוצגים באופן תקין? ובעיתוי הנכון?

כאשר שלב בדיקת השאלה הסתיים בהצלחה אפשר להמשיך לכתוב את השאלות הבאות. אחרי שנסיים לכתוב מספר שאלות לבוחן, אפשר כבר לגשת ליצירת הבוחן עצמו. את כתיבת יתר השאלות ניתן להשלים אח"כ, כשתהיה לנו תמונה יותר ברורה של אופן הצגת השאלות בתוך הבוחן.