huji2018/19

הקורס יסקור מסגרות תיאורטיות וידע אמפירי על מבנה החברה בישראל, באמצעות התמקדות בגישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות לחקר ״טקסים״ או ״אירועים״ מסוגים וסדרי גודל שונים: דתיים, לאומיים, קהילתיים - כאלו ציבוריים המופקים לקהלים שונים, גם זה הנוכח במקום וגם זה אשר ייחשף לתיעוד תקשורתי של האירוע (כגון טקסי יום זיכרון ועצמאות, אירועי ספורט גדולים); ריטואלים אשר מיועדים לקבוצה מסוימת (במסגרות חינוכיות, משפחתיות); וכן אירועים ״יומיומיים״ יותר (הריטואלים הקבועים יחסית בהם אנו משתתפים: צרכנות, מדיה [חברתית ואחרת], תעסוקה). הניסיון שנצבור בהתבוננות באירועים אלו, הן כמייצגים סוגיות תרבותיות ופוליטיות והן כמכונני מציאויות בעצמם, יתגבש לכדי אפשרות בחירה בפרספקטיבה המתאימה לחקר סוגיות שונות בחקר החברה הישראלית,  ויקנה ידע על סוגיות שונות האופייניות לחברה הישראלית.
ישראל, כמדינה אשר הוקמה בתהליך מואץ ותוך התמודדות (מתמשכת) עם סוגיות מורכבות רבות, מהווה עבור חוקרים/ות (בישראל והרבה מעבר לה) מוקד לבחינת סוגיות שונות. נטייה זו הינה חיוביות, לאור ריבוי הידע שעניין יוצר ואשר משמש בעצמו כזרז לתהליכים מסוימים, אך גם מוביל לעתים (קרובות מידי) לנקודות מבט שטחיות ו/או פופוליסטיות. מעבר לכך, ניתן להקדיש כמה וכמה קורסים לחלק מתחומי המחקר העיקריים שהעסיקו אקדמאים/ות, ביניהם: ״כור ההיתוך״ של מגוון קבוצות אתניות-תרבותיות ודתיות שונות; הסכסוך הישראלי-ערבי על מלחמותיו; סוגי התיישבות שונים לאורך ההיסטוריה הישראלית (קיבוצים, התנחלויות, ״פריפריה״ מול ״מרכז״), ירושלים, סוגיות כלכליות, ועוד.
קורס זה אינו מתיימר לדון באופן יסודי בגישה אחת או כמה, ובוודאי שלא עם כולן. תחת זאת, הוא מציע מדגם של חלק מהסוגיות האלו מתוך פרספקטיבות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות (עם מעט היסטוריה וספרות). נתמקד בקריאה של מאמרים חשובים של חוקרים/ות מישראל, תוך פריסה על פני שישה חלקים תימטיים (פירוט השיעורים מופיע בהמשך הסילבוס): חלק א׳ – מבוא מתודולוגי (שיעורים 1-2); חלק ב׳ – זהויות ישראליות (שיעורים 3-4); חלק ג׳ – רקע היסטורי (5-6); חלק ד׳ – דת בישראל (7-8); חלק ה׳ – הלאומיות הישראלית וטקסיה (9-10); וחלק ו׳ – מחאה בישראל (11-13).